הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתברך, ולשמוח במצותיו, לשמוח שמחה רוחנית אמיתית, לעבוד את ה' בטוב לבב. ובכל הימים הללו אין אומרים "נפילת אפיים" בתפלה, כי הם כמו יום טוב.
אמרו רבותינו, שהסוכה צריכה להיעשות משלוש דפנות וסכך. הדפנות שהם הכתלים (המחיצות, הקירות) של הסוכה, מותר לעשותם מכל דבר שירצה, ובתנאי שתהיינה הדפנות חזקות ויציבות דיין בכדי שתעמודנה היטב בפני הרוח המצויה, לפי שכל שאין הדפנות יציבות בפני הרוח, הרי אינן כשירות למצות סוכה.
ולפיכך פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאין לעשות דפנות לסוכה מסדינים ויריעות וכדומה, לפי שהם הולכים ובאים עם הרוח, ואפילו בנדנוד קל, ולכן אינם נחשבים כדפנות שעומדות ברוח מצויה. ואפילו אם מותח את הסדינים היטב, וקשרם בחזקה לעמודי הסוכה כדי שלא ינועו עם הרוח, אין להתיר, מפני שלפעמים מתרופפים הקשרים על ידי הרוח ומתנודדים הסדינים ונמצאת הסוכה פסולה, והיושב בתוכה אינו יושב בסוכה, ואם בירך "לישב בסוכה" הרי ברכתו ברכה לבטלה.
ואף שיש מהאחרונים שכתבו, שכל שהסדינים אינם מתנודדים הרבה עם הרוח (כשלושה טפחים מצד לצד) עדיין הדפנות כשירות, מכל מקום מדברי הראשונים נראה שאפילו בנדנוד מועט כבר נפסלת הסוכה. וכן היא הסכמת רוב פוסקי זמנינו, ומהם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל והגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. גם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל כתב, שאין להקל לבנות סוכות כאלו עם יריעות בד או פלסטיק, והוסיף שמה שאנו רואים בארצות הברית (מקום מושבו של הגר"מ פיינשטיין) שמוכרים סוכות שדפנותיהן עשויות מיריעות, פשוט שלא היה זה על פי הוראת חכם, כי אין להשתמש בסוכות אלו.
דבר המקבל טומאה
מה שכתבנו, שדפנות הסוכה מותר לעשותם מכל דבר שירצה, הכוונה היא, אפילו לעשות דפנות מכלים, כגון ארון, ארגז וכיוצא בזה. ואף על פי שארגז הוא "כלי", ומכיון שהוא כלי, הרי הוא ראוי לקבל טומאה, (כלומר, אם נגע בכלי אדם טמא, גם הכלי יכול לקבל טומאה). וכל דבר שראוי לקבל טומאה אסור לסכך בו את הסוכה. מכל מקום, את דפנות הסוכה מותר לעשות גם מדבר המקבל טומאה.
כלומר, את הסכך של הסוכה, יש לעשות רק מדבר שאינו מקבל טומאה. אבל את דפנות הסוכה, מותר לעשות גם מכלי, או דבר אחר, שמקבלים טומאה.
מעמיד - אזיקונים
ומכל מקום אותו חלק בדפנות הסוכה שהסכך מונח עליו, (כלומר, החלק העליון של הדופן), הרי הוא נקרא, "מעמיד הסכך". שהסכך עומד עליו. ואת "מעמיד הסכך" יש לעשות לכתחילה מדבר שאינו מקבל טומאה. (מפני שחששו רבותינו שמא יבוא לסכך בדבר שמעמיד את הסכך). ולכן אם עשה דופן לסוכה מדבר המקבל טומאה, כגון ארגז עץ או צינורות של ברזל (שגם הם מקבלים טומאה), טוב לתת נסר של עץ על גבי הדופן או הצינורות, מארבע צידי הסוכה, באופן שהסכך ינתן על גבי נסר העץ, ולא על גבי דבר המקבל טומאה.
ומטעם זה, נכון להזהר לכתחילה, שכל דבר שמעמיד או מחזיק את הסכך, מדבר שפסול לסכך בו. ולכן נכון להזהר שלא לקשור את הסכך לסוכה באמצעות "אזיקונים", כדי שהסכך לא יעוף מהסוכה ברוח מצויה. אולם אם שם את האזיקונים רק כדי שאם תגיע רוח סערה שאינה מצויה הסכך לא יעוף, יש להקל.
