הלכה ליום חמישי י"ג תשרי תשפ"ז 24 בספטמבר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיים יוסף בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מצות אכילת כזית בסוכה בלילה הראשון ודין מצטער מן הסוכה

בהלכה הקודמת ביארנו, כי בכל ימי חג הסוכות, אין לאכול סעודה מחוץ לסוכה.

ויש לדעת, כי סגולת מצות הסוכה, להגן על האדם בעת צרתו, כמו שאמרו בזוהר הקדוש (פרשת תצוה).

מצות אכילת כזית בסוכה
מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת (כלומר, קרוב לשלושים גרם פת לחם) בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות, כשם שחייבים לאכול כזית מצה בליל פסח. (ולמדו זאת רבותינו ממדרש הפסוקים במסכת סוכה דף כז.). וצריך לאכול את כזית הפת שבסוכה תוך ארבע או חמש דקות. ובדיעבד, אם אכלו בתוך שיעור שבע וחצי דקות, יצא ידי חובה.
וביאור הדברים, משום שכל אכילה שאין בה שיעור כזית, אינה נחשבת "אכילה" לענין קיום המצוות. וכן לא מצטרפות האכילות זו לזו, אלא אם אכלן בתוך שיעור של ארבע או חמש דקות (לכתחילה). ואם יאכל כעת פירור אחד, ואחר כשעה פירור נוסף, וכן על זה הדרך, אין אנו אומרים שאכל כזית, אלא נחשב הדבר כמו שלא אכל בכלל.
לכתחילה, נכון לצאת ידי חובת כל הדעות, ולאכול בסוכה פת בשיעור "כביצה", שהוא שיעור של כששים גרם בתוך שמונה דקות. (חזון עובדיה, עמוד קיד).

דין המצטער
נאמר בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים", ודרשו רבותינו "תשבו" - כעין תדורו, כלומר, שלא חייבה התורה לאכול בסוכה אלא כדרך שאדם עושה בביתו. לפיכך, אם ירדו גשמים בסוכה, או שכבה האור בסוכה ויש שם חושך, או שיש בסוכה זבובים ויתושים המטרידים את האדם, או שנושבת שם רוח, או שיש שם ריח רע וכדומה, פטור מלאכול בסוכה. שכל המצטער מן הסוכה, פטור מלשבת בה. ולדעת רבינו הרמב"ם ועוד רבים מרבותינו הראשונים, כלל זה שייך אפילו בלילה הראשון של חג הסוכות, ואף על פי שאז יש מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת בסוכה, מכל מקום המצטער פטור מן הסוכה. ואף על פי שבשאר מצוות התורה אדם מחוייב אפילו אם הוא מצטער מן המצוה, אין הדבר כן במצוות סוכה, הואיל ויש תנאי בחיוב המצווה, שתהיה הישיבה בסוכה כדוגמת צורת המגורים של האדם בביתו, ועל כן, כל שמצטער לשבת בסוכה, פטור ממצוה זו. אולם לדעת רבינו הרא"ש ועוד, בלילה הראשון של חג הסוכות חייב לשבת בסוכה אף אם הוא מצטער מחמת הישיבה שם. ומרן השלחן ערוך פסק להקל בזה כדעת הרמב"ם, שבכל מקרה של צער מן הסוכה פטור ממנה אף בלילה הראשון. ואף מי שרוצה להחמיר לשבת בסוכה גם כשיורדים גשמים, לא יברך ברכת "לישב בסוכה" משום שלדעת מרן היא ברכה לבטלה, הואיל והוא פטור ממצות סוכה.

לבישת בגד חם
כתב רבינו החפץ חיים בספר משנה ברורה, שבימים שיש בהם קור וצינה, יש לו לאדם ללבוש בגדים חמים ולאכול בסוכה. ולא יפטור את עצמו ויפסיד את המצווה לחינם. והוסיף על זה מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש להקפיד על כך מאד שילבש בגדים מחממים היטב בסוכה, משום שאם הוא מצטער מן הקור, הרי הוא פטור מן הסוכה, ומברך "לישב בסוכה" לבטלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם את שיעור כזית הראשון, אפשר לאכול עם סלטים, או שחייב לאכול אותו כזית פת לבד, כמו עם המצה? י"ז אלול תשע"ב / 4 בספטמבר 2012

מן הדין מותר לאכלו עם סלטים.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה