גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים
מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט.
ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שטוב לומר את התיקון הנדפס בספר "קריאי מועד" וכפי שכבר נהגו הספרדים בכל בתי הכנסיות שלהם. ובבית הכנסת של מרן זצ"ל, היה מנהגו לעמוד בעצמו ולדרוש בליל זה בדברי אגדה ומוסר, והיו הדברים שמחים כבשעת נתינתן בהר סיני.
מנהג זה להשאר ערים כל הלילה, אינו חיוב מן הדין, ומי שאינו יכול לקיימו מחמת חולשה, או מפני שאין לו ציבור להיות איתם ולבדו אינו יכול להשאר ער, אין שמץ איסור בידו. רק ישתדל לעסוק בתורה בתחילת הלילה כפי כוחו, ובפרט בלימוד ספר דברים כולו, שבלילה הזה יש מעלה בלימוד ספר דברים..
אם טוב לנשים להשאר ערות בליל הושענא רבה
כתב רבינו יוסף חיים, בעל ספר בן איש חי, (בספרו סוד ישרים), שהנשים, גם כן יכולות להשאר ערות כל ליל הושענא רבה, כי תיקון ליל הושענא רבה שייך גם אליהן, כדין הגברים. (בשונה מליל שבועות, שכבר כתבנו שאל להן להשאר ערות). וכל אשה תעשה כחכמתה, שלא תתבטל מחמת הנהגה טובה זו, מהדבר העיקרי, והוא ההכנות לכבוד חג שמחת תורה. ועל כל פנים תוכל להשתדל מעט בקריאת תהלים וכדומה.
ובביתינו נוהגים שהנשים והבנות קוראות ספר דברים עד חצות הלילה. (כמו שכתב בכף החיים סימן תרסד).
מנהג התפלות בליל הושענא רבה
יום השביעי של חג הסוכות, שיחול מהלילה, ליל יום שישי, נקרא יום "הושענא רבה", ומרבים בו בלימוד התורה ובתפילה. ובו מקיפים את התיבה לאחר תפילת שחרית שבע פעמים, ומרבים בסליחות ובתחנונים, ומתפללים בו לגשמי ברכה, לפי שבחג הסוכות נדונים על המים (ראש השנה דף טז.). אולם מאחר ומדובר ביום חג, לכן אסור לומר "ויעבור ה' על פניו" כפי שאומרים בימים הנוראים. וכן כשהחזן אומר "רחמנא", לא עונים לו "בדיל ויעבור", אלא עונים "אמן" בלבד. (כן הורה מרן החיד"א. ספר חזון עובדיה על סוכות עמוד תלז).
אדם שאינו יכול לעשות את סדר ההקפות בציבור, יוכל לעשות כן בביתו (לקרוא את כל ההושענות), ויניח חמישה חומשי תורה או תנ"ך על כסא במרכז החדר, ויקיף אותו עם ארבעת המינים כמו שנוהגים בבתי הכנסת.
מנהג חבטת ערבה
נוהגים ביום הושענא רבה אחר תפלת מוסף, לקחת חמשה בדי ערבה, ולחבוט אותן בקרקע חמש פעמים. לקיים מנהג נביאים שנהגו כן. ויש כמה טעמים למנהג זה.
נוהגים לקחת חמשה בדי ערבה חדשים למנהג חבטת הערבה. ומי שאין לו אלא שלשה בדי ערבה, יוכל לצרף אליהן את שני בדי הערבה הקשורים עם הלולב, לאחר שיתיר אותן מהלולב, ויחברם אל שלשת הערבות שבידו.
ועל כל אדם לדאוג מראש לכך שיהיו לו חמישה בדי ערבה כדי שיוכל לקיים את המנהג. ואין צורך בציבור כדי לנהוג במנהג הזה, אלא גם כל יחיד צריך לקיימו, וירד מביתו כדי שימצא קרקע עולם (כמו גינה וכדומה, מקום שאינו מרוצף), ויקיים שם את מנהג חבטת הערבה.
דין ארבעת המינים לאחר ימי החג
הלולב ומיניו, לאחר חג הסוכות, שכבר נגמרה מצוותן, אין דינם כתשמישי קדושה, ומותר לזורקם. אבל לא ינהג בהם מנהג בזיון, אלא יניחם בצד רשות הרבים.
שנים מקרא ואחד תרגום
ביום הושענא רבה יקרא פרשת וזאת הברכה שנים מקרא ואחד תרגום. ואם שכח לקרוא, יקרא בליל שמיני עצרת, או בבוקר השכם לפני התפלה.
