שאלה: מהו פירוש המאמר "העוסק בבניה מתמסכן"?
תשובה: מובא במסכת יבמות: "אמר רב פפא, טום ולא תשפיץ, שפוץ ולא תבני, שכל העוסק בבנין מתמסכן".
ופירוש דברי רב פפא, שאם מצא אדם איזה ליקוי בביתו, לדוגמא, מצא קיר שנוצר בו חור, כדאי לסתום את אותו החור מיד, ולא כדאי להרחיב את החור ולתקן אותו בצורה כזו שלאחר מכן הקיר יהיה יפה במיוחד. וזהו פירוש המילים: "טום ולא תשפיץ", "טום", הכוונה לסתום, ולא "תשפיץ", שלא יעשה שיפוץ יסודי כמו שהסברנו.
ומה שאמר "שפוץ ולא תבני", פירוש הדברים, אם בכל זאת רצונך לעשות שהקיר יהיה יפה במיוחד, הרי אז כדאי לך לשפץ את הקיר ולסדרו כרצונך, אך עדיין, "לא תבני", לא כדאי להרוס לגמרי את הקיר ולבנות קיר אחר יפה במקומו. וזאת מדוע? משום ש"כל העוסק בבנין מתמסכן", כלומר, "מסכן" הכוונה לעני, וכמעט כל מי שמתעסק בשיפוצים ובבניה, נעשה עני מחמת הפסד הממון שיגרם לו.
וביאר את הדברים בספר "פלא יועץ" (ערך בנין), שבהוצאות של בניה, הרבה פעמים אדם חושב להוציא מאה אלף דולר, ולבסוף נאלץ להוציא מאתיים אלף דולר. ולכן ראוי לכל אדם שנכנס לבניה לחשוב תחילה, האם הוא יכול להוציא כפליים ממה שהוא מתכנן להוציא כעת. ואם הוא רואה שהוא אינו יכול להדחק כל כך, עליו להזהר מאד, כדי שלא יגיע חס ושלום לידי עניות. אלו דברי הפלא יועץ.
ובגמרא במסכת סנהדרין (עא.) אמרו: "בעל הנאות – סופו לבוא לידי עניות". והכוונה היא, שבני האדם חושקים מאד להגדיל את רכושם ולהיטיב לעצמם בעולם הזה, ולכן הם טורחים הרבה על יופי הבית שלהם, וכן על יופי הרכב וכדומה, ואותו אדם שרודף אחר הנאות העולם, מוציא הוצאות גבוהות ונכנס לחובות כבדים, ומגיע לידי עניות.
ודבר זה שייך בפרט בנושא השיפוצים ובניית בתים, ששם כל תוספת בבנייה, עולה הון תועפות, והאדם שנכנס לחובות בלאו הכי, נמשך עוד ועוד לקחת על עצמו התחייבות אחר התחייבות, והוא אינו שם לב שהוא מביא את עצמו לידי עגמת נפש גדולה. לעומת זאת, הצדיקים, שיודעים שאין העולם הזה עיקר, ולכן הם אינם טורחים כל כך ליפות את בתיהם הזמניים בעולם הזה, אלא עיקר דאגתם ומגמתם לחיי העולם הבא, הרי שהם מובטחים שלא יבואו לידי עניות שכזו, ועליהם נאמר (במשלי, יב, ז) "וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד".
