הלכה ליום חמישי א' תמוז תשפ"ב 30 ביוני 2022

קריאת מקרא בלילה

שאלה: האם מותר לקרוא בלילה פרקי תנ"ך או תהלים, או שיש בזה איסור על פי הקבלה? והאם יש להקל בדבר יותר כאשר הקריאה נעשית לצורך חולה או יולדת?

תשובה: מרן החיד"א בספרו שו"ת יוסף אומץ (סימן נד) הביא דברי רבינו האר"י שאין ראוי לקרוא מקרא (תנ"ך) בלילה. וטעמו מבואר שם על פי הקבלה. וכתב שבירושלים וחברון אף שנזהרים שלא לקרוא מקרא בלילה, מכל מקום מנהג קדום שבכל לילה באשמורת (לפני הזריחה שעדיין לילה) קוראים תהלים. וכתב ששמע ממקובל מופלא בדורו (הוא הרש"ש, רבי שלום שרעבי, שמרן החיד"א למד אצלו קבלה יחד עם חבירו הגאון רבינו יום טוב אלגאזי ז"ל) שאמר שאין התהלים בכלל אזהרת האר"י ז"ל, ויש סמך לזה ממה שאמרו במדרש (ב"ר פ"ר סח ס"י יד) שיעקב אבינו היה קורא תהלים בלילה. וגם אדונינו דוד רוב תהלותיו יסדם ואמרם לראש אשמורות. וסיים מרן החיד"א, והאמת אגיד כי לקורא תהלים באשמורת ושואל אותי, אני אומר שיש לו על מה שיסמוך, אולם אני בעצמי ירא (חושש) אנכי מלקרוא תהלים בלילה כי אם בליל שבת קודש. נמצא שמרן החיד"א היה חושש שדברי האר"י נאמרו אף לענין ספר תהלים ולכן היה נזהר אף מקריאת תהלים בלילה. וכן כתב רבינו יוסף חיים מבבל בשו"ת רב פעלים (ח"ב ס"ב) שגם הוא נזהר על פי דברי החיד"א מלקרוא תהלים בלילה, אולם אם הוא רואה אדם שקורא תהלים באשמורת, אין הוא מעיר לו על כך, אך הבא לשאול, נאמר לו שלא יקרא תהלים אלא ילמד תורה שבעל פה, כגון משנה וגמרא וכיוצא בזה. (אבל בליל שבת מותר לגמרי לקרוא תהלים).

אולם הרב המקובל מוהר"י ניניו בספר אמת ליעקב (דף קז ע"ג) כתב שלמרות דברי החיד"א, כבר נתפשט המנהג בכל המקומות לקרוא תהלים בלילה אחרי חצות הלילה (שאז לכל הדעות שייך פחות הטעם לאסור קריאת תהלים מאשר קודם חצות הלילה).

ובשו"ת ישכיל עבדי כתב שמדברי החיד"א נראה שחזר בו ממה שכתב לחוש לאסור גם קריאת תהלים בלילה, ולפיכך כתב גם הוא שעל כל פנים אחרי חצות הלילה יש להקל בקריאת תהלים.

ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל העלה שיש להקל בקריאת תהלים בלילה אחרי חצות הלילה, מפני שבודאי מרן החיד"א עצמו חזר בו ממה שנסתפק בשו"ת יוסף אומץ הנ"ל, שהרי ביומנו של החיד"א משנת תקס"ג (1803) כתב בזו הלשון: טבת, אור ליום ג', הייתי חולה, ובלילה לא ישנתי, וקראתי כל התהלים ואחר כך הלכתי לתפילה בס"ד. נמצא שגם החיד"א דעתו הייתה להקל בזה, משום שהתהלים אינו בכלל האיסור, הלכך, הקוראים תהלים אחר חצות הלילה, בודאי שיש להם על מה שיסמוכו.
 
והנה ככל הדברים הנ"ל כתב מרן הרב זצ"ל לפני שנים רבות, וכן פרסמנו ב"הלכה יומית" לפני מספר שנים. אולם כל הדברים לא יכונו אלא כאשר קורא אדם מקרא, חומש, או נביאים, או תהלים, והוא קוראם בדרך קריאה בלבד, כדרך שלומד אדם איזה דבר. אבל עתה יצא מרן הרב זצ"ל לדון כאשר האדם שקורא תהלים אינו מתכוין לשם קריאה ולימוד, אלא הקריאה היא דרך תפילה ותחנונים, לתועלת חולה או אשה המקשה ללדת. שאז יש לדון בדבר להיתר יותר, וכמו שכתב בספר שו"ת מי יהודה, שאין שייכות בין האיסור ללמוד מקרא בלילה, לבין אדם הקורא בדרך תפילה ותחנונים, שהרי אנו אומרים כמה וכמה פסוקי תהלים בלילה בנוסח קריאת שמע על המטה. ולכן העלה להלכה שאין איסור בקריאת תהלים בלילה, אפילו קודם חצות הלילה, כל שקורא כן לתועלת חולה או יולדת, שאז אין שום איסור בדבר. וכן כתבו להקל עוד רבים מרבותינו האחרונים, ומהם, הגאון מקלויזנבורג (האדמו"ר מצאנז, מייסד קריית צאנז בעיר נתניה), ובשו"ת בצל החכמה, ובשו"ת באר משה, ועוד ועוד.

ולכן העיקר להלכה, שאם קורא אדם תהלים או חומש בלילה, הנכון הוא שלא יקרא בהם אלא אחר חצות הלילה, ולא בתחילת הלילה. אבל כאשר הקריאה היא לתועלת חולה, או לתועלת אשה המקשה ללדת, מותר לקרוא תהלים אף קודם חצות הלילה, מכיון שאין הקריאה הזו שהיא בדרך תחנונים, בכלל האיסור לקרוא מקרא בלילה. וה' יתברך ישמע תפילתינו ויחיש רפואה וישועה לכל בית ישראל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להתאמן לקריאה בתורה או לעשות שניים מקרא ואחד תרגום אחרי השקיעה? כ"א חשון תשפ"א / 8 בנובמבר 2020

אין לעשות כן. אלא או לפני צאת הכוכבים, או לאחר חצות הלילה. 

ראיתי שכתבתםשאין לקרות או ללמוד תנ״ך בלילות. אבל מה שפלא בעיני הוא זה - שאיתא במשנה יומא פרק (א) משנה (ו) שבליל יום כפור היו קורין לפני הכהן גדול באיוב ובעזרא ובדברי הימים (וזכריה בן קבוטל היה קורא לפניו בדניאל, אתמהה ????? כ"ד אלול תשע"ט / 24 בספטמבר 2019

בלילות שבת ובימים טובים ויום הכפורים וחול המועד לא שייך בכלל הענין שלא לקרוא מקרא בלילה.

הבנתי מהתשובה, שדעת מרן הרב עובדיה שיש "בעייה" ללמוד תהילים בלילה עם מפרשים.
האם כך ? ל' תשרי תשע"א / 8 באוקטובר 2010

שלום רב!

ללמוד עם פירוש רש"י, מותר.

בברכה,
הלכה יומית.

אני בן 15, אני לא יכול לקבוע עיתים לתורה במשך היום, כי כל פעם משהו אחר מעסיק אותי ואני לא יכול למצוא לזה זמן קבוע, אז אני עושה קביעת עיתים לתורה לפני שאני הולך לישון(בדרך כלל מתחיל ב22:00). אני מקווה שזה נחשב כקביעת עיתים, זה סה"כ 40-50 דקות, וזה כולל: א)לימוד עמוד/שניים של הלכות מהקיצור שולחן ערוך. ב)לימוד עמוד/שניים במסילת ישרים(ללא פירושים). ג)לימוד עמוד/שניים מהקונטרסים של ברסלב. ד)התיקון הכללי. ה)תהילים של ימים בחודש העברי. ו)פרקי שירה. ז)לימוד פרשת השבוע+רש"י(כאליו שתיים מקרא ואחד תרגום, אלא שאחד מהמקרא אני עושה בשבת, ובכל ערב אני קורא פסוק פעם אחת וקורא את הפירוש ברש"י) כל ערב אני קורא את העלייה שלו, למשל מוצאי שבת-עלייה ראשונה, יום ראשון בערב-עלייה שניה וכו'. ואת כל זה אני מתחיל אחרי 22:00. אני יודע שזה לפני חצות, אבל שמעתי שמותר מקרא בלילה אם זה לא ברצף, וגם בגלל שבדורנו מותר.
 
אז עכשיו אני רוצה לדעת אם מה שאני עושה זה בסדר או לא? ט"ז אייר תש"ע / 30 באפריל 2010

שלום רב!
 
יש מיקלים בקריאת מקרא בלילה אם קורא עם פירוש רש"י. והלא הם הגאון לבושי מרדכי (סימן קפו), וכ"כ בשו"ת אבני צדק (סימן קב) ועוד, וכמו שכתב מרן הרב שליט"א בחיבורו על הלכות אבלות ח"א (עמוד כג). ואפשר לסמוך על דבריהם במקום צורך.

אולם לענין קריאת שתיים מקרא ואחד תרגום, לא די רק בפירוש רש"י, כי נכון יותר ללמוד גם פירוש רש"י וגם את התרגום של אונקלוס, שהוא היה בעיקר תקנת חז"ל.
 
ויש לקבוע עתים לתורה גם ביום וגם בלילה. לכן הנכון הוא שתקבע לעצמך גם לימוד לשעות היום, אחר תפילת שחרית וכדומה, לקיים מה שנאמר "והגית בו יומם ולילה".
 
כמו כן עליך להתמיד יותר בלימוד הלכה, כי עיקר קיום התורה הוא בלימוד ההלכה. ואין לך להסתפק רק בקריאת כמה סעיפים של קיצור שלחן ערוך. לכן אנו ממליצים לך ללמוד גם בספר קיצורי דינים עם מקורותיהם וטעמיהם, כגון ספר הלכה ברורה, או ספר ילקוט יוסף.
 
מומלץ מאד שתמצא לך שיעור תורה קבוע, שלומדים שם הלכה או גמרא, שעל ידי זה בודאי שתגדל יותר בתורה וביראת שמים, ותהיה קשור עם תלמידי חכמים, מה שאין כן בלימוד לבד.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

אם אני לומד חומש עם פירוש רש"י זה בסדר? ט"ז אייר תש"ע / 30 באפריל 2010

שלום רב!

יש מיקלים בקריאת מקרא בלילה כשקורא עם פירוש רש"י. כמו שכתב בחזון עובדיה על הלכות אבלות ח"א עמוד כג. והמיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה