הלכה ליום ראשון י"א תשרי תשפ"ה 13 באוקטובר 2024

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתברך, ולשמוח במצותיו, לשמוח שמחה רוחנית אמיתית, לעבוד את ה' בטוב לבב. ובכל הימים הללו אין אומרים "נפילת אפיים" בתפלה, כי הם כמו יום טוב.

אמרו רבותינו, שהסוכה צריכה להיעשות משלוש דפנות וסכך. הדפנות שהם הכתלים (המחיצות, הקירות) של הסוכה, מותר לעשותם מכל דבר שירצה, ובתנאי שתהיינה הדפנות חזקות ויציבות דיין בכדי שתעמודנה היטב בפני הרוח המצויה, לפי שכל שאין הדפנות יציבות בפני הרוח, הרי אינן כשירות למצות סוכה.

ולפיכך פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאין לעשות דפנות לסוכה מסדינים ויריעות וכדומה, לפי שהם הולכים ובאים עם הרוח, ואפילו בנדנוד קל, ולכן אינם נחשבים כדפנות שעומדות ברוח מצויה. ואפילו אם מותח את הסדינים היטב, וקשרם בחזקה לעמודי הסוכה כדי שלא ינועו עם הרוח, אין להתיר, מפני שלפעמים מתרופפים הקשרים על ידי הרוח ומתנודדים הסדינים ונמצאת הסוכה פסולה, והיושב בתוכה אינו יושב בסוכה, ואם בירך "לישב בסוכה" הרי ברכתו ברכה לבטלה.

ואף שיש מהאחרונים שכתבו, שכל שהסדינים אינם מתנודדים הרבה עם הרוח (כשלושה טפחים מצד לצד) עדיין הדפנות כשירות, מכל מקום מדברי הראשונים נראה שאפילו בנדנוד מועט כבר נפסלת הסוכה. וכן היא הסכמת רוב פוסקי זמנינו, ומהם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל והגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. גם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל כתב, שאין להקל לבנות סוכות כאלו עם יריעות בד או פלסטיק, והוסיף שמה שאנו רואים בארצות הברית (מקום מושבו של הגר"מ פיינשטיין) שמוכרים סוכות שדפנותיהן עשויות מיריעות, פשוט שלא היה זה על פי הוראת חכם, כי אין להשתמש בסוכות אלו.

דבר המקבל טומאה
מה שכתבנו, שדפנות הסוכה מותר לעשותם מכל דבר שירצה, הכוונה היא, אפילו לעשות דפנות מכלים, כגון ארון, ארגז וכיוצא בזה. ואף על פי שארגז הוא "כלי", ומכיון שהוא כלי, הרי הוא ראוי לקבל טומאה, (כלומר, אם נגע בכלי אדם טמא, גם הכלי יכול לקבל טומאה). וכל דבר שראוי לקבל טומאה אסור לסכך בו את הסוכה. מכל מקום, את דפנות הסוכה מותר לעשות גם מדבר המקבל טומאה.

כלומר, את הסכך של הסוכה, יש לעשות רק מדבר שאינו מקבל טומאה. אבל את דפנות הסוכה, מותר לעשות גם מכלי, או דבר אחר, שמקבלים טומאה.

מעמיד - אזיקונים
ומכל מקום אותו חלק בדפנות הסוכה שהסכך מונח עליו, (כלומר, החלק העליון של הדופן), הרי הוא נקרא, "מעמיד הסכך". שהסכך עומד עליו. ואת "מעמיד הסכך" יש לעשות לכתחילה מדבר שאינו מקבל טומאה. (מפני שחששו רבותינו שמא יבוא לסכך בדבר שמעמיד את הסכך). ולכן אם עשה דופן לסוכה מדבר המקבל טומאה, כגון ארגז עץ או צינורות של ברזל (שגם הם מקבלים טומאה), טוב לתת נסר של עץ על גבי הדופן או הצינורות, מארבע צידי הסוכה, באופן שהסכך ינתן על גבי נסר העץ, ולא על גבי דבר המקבל טומאה.

ומטעם זה, נכון להזהר לכתחילה, שכל דבר שמעמיד או מחזיק את הסכך, לא יהיה מדבר שמקבל טומאה. ולכן נכון להזהר שלא לקשור את הסכך לסוכה באמצעות "אזיקונים", כדי שהסכך לא יעוף מהסוכה ברוח מצויה. אולם אם שם את האזיקונים רק כדי שאם תגיע רוח סערה שאינה מצויה הסכך לא יעוף, יש להקל.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א,
א. קיר המשמש כדופן לסוכה האם מותר לכתחילה לתלות עליו סדין או יריעה לקישוט והאם זה בטל לקיר המשמש כדופן או שמעתה הסדין נהיה דופן ויש בעיה בהכשר הסוכה (אם אפשר מקור מבלי להטריח את כבוד הרב)?
ב. קהל שנוהג לומר וידוי הגדול של רבנו ניסים בליל יוה"כ, האם עליהם לומר וידוי קטן ( הרגיל) בחזרת הש"ץ למחרת בתפילת שחרית או שדי בוידוי של תפילת לחש?
תודה רבה
תזכו לשנים רבות נעימות וטובות י"א תשרי תשפ"א / 29 בספטמבר 2020

כבודו ביקש מקור לדברים, אך אין לי מקור לדין ברור ופשוט, שמצוה לנאות את הסוכה בכל מה שאפשר, ואף על הדפנות רשאי לתלות קישוטים כמו שנהגו כל ישראל, ואין זה נוגע לדין ביטול, כי אפילו אם נאמר (מדברנן) שאין הקישוט בטל לקיר מאחר ומסירים אותו לאחר שבוע, בכל זאת הרי יש כאן הכשר סוכה.

צריכים לחזור לומר וידוי קצר, כי וידוי הגדול הוא הוספה לוידוי הקטן שהוא מתקנת רבותינו בכל התפילות. 

האם שייך לדעת מרן זצ"ל להשתמש בסוכות ברזל?
ראיתי יש שמפרסמים עם הכשר בד"ץ בית יוסף.
השאלה אם מספיק הרצועות שיש בדפנות (לבוד) או שצריך דוקא ברזלים או שלא די בכל אלה ואין שום אופן כשרות לסוכות ברזל? י"א תשרי תשפ"א / 29 בספטמבר 2020

אנו לא שייכים לבד"ץ בית יוסף. אבל לפי מה שזכור לי, הם הראו למרן זצ"ל מה שהם עושים, ומאחר ומדובר בכמו רצועות עבות מתוחות מאד, ולמעלה שמים עצים בין הברזל לסכך, מרן זצ"ל הסכים להקל. כל זה לפי הרשום בזכרוני. וטוב יותר לעשות דפנות ממש, או שישים נסרים של עץ מסביב כדי שיהיו לו דפנות. 

על מה שכתב מרן בב"י סי' תר"ם בשם המרדכי, שסוכה שאי אפשר לישן בה מחמת פחד הגנבים וכו', שאינו יוצא בה י"ח אפילו ביום, ולא הביאו בש"ע, אך הביאוהו הרמ"א והרבה אחרונים. האם אצלינו אפשר להקל בזה? כ"ד אלול תשע"ה / 8 בספטמבר 2015

סוכה שמתיירא לישון בה, פן יבואו גנבים לביתו כשיראו שהוא ישן בסוכה, או שמפחד פן יבואו לסטים עליו כשהוא בסוכה וכיוצא בזה, הרי הוא פטור לישון בה. אבל רשאי לאכול בה ביום, ויוצא ידי חובה בסוכה כזו, ומכל מקום אם אפשר, בודאי שטוב יותר שיעשה סוכה במקום בטוח לגמרי. (משנה ברורה סימן תרמ בביאור הלכה, וכ"פ בחזון עובדיה סוכות עמוד קצו).

האם סוכה שדפנותיה נעשות מחוטים שנמתחו כשירה? שהרי הם נעים מעט ברוח מצויה. ב' חשון תשע"ד / 6 באוקטובר 2013

אם הם נעים, הסוכה פסולה. ולא נכון לסמוך על חוטים אלה גם כשאינם נעים.

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום רביעי, ליל יום חמישי, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק......

לקריאת ההלכה

עשרה בטבת בערב שבת

ביום שישי הקרוב, יחול יום עשרה בטבת, שהוא היום שבו אנו מתענים (צמים) בכל שנה ושנה, עד שיבוא משיח צדקינו. מפני שביום זה, סמך מלך בבל על ירושלים, כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל, (פרק כד), "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת), בֶּעָשׂוֹר לַח......

לקריאת ההלכה