הלכה ליום שלישי כ"ה שבט תשס"ז 13 בפברואר 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה מלכה בת איטה, קאילה בת שרה, אליהו חיים בן שפיקא סופיה ויהושוע בן שרה ליפתון

הוקדש על ידי

אבי גילעדי

הכוונות ההכרחיות בתפילת העמידה

בהלכות הקודמות ביארנו שמעיקר הדין אדם שלא כיון בברכת אבות שהיא הברכה הראשונה שבתפילת העמידה לא יצא ידי חובת התפילה, ואף שלמעשה אם לא כיון, וסיים את ברכתו, אינו חוזר ומתפלל, מכל מקום אין ערוך לחשיבות הכוונה בברכה זו כמו שביארנו. וכעת נביא את סדר הכוונה בברכה זו בקיצור ההכרחי, (וביאורי הדברים נכתבו כבר בהלכה הקודמת).

ברוך אתה - מקור הברכות אתה.

ה' - אדון הכל.

אלקינו - אלוקים שלנו (אלוקה פירושו בעל הכחות).

ואלקי אבותינו - כפשוטו.

אלקי אברהם, אלקי יצחק, ואלקי יעקב - שכרת ברית עם אברהם יצחק ויעקב.

האל - החזק, שכל הכוחות שלו (כמשמעות המילה אל)

הגדול - שכל הגדולה שלו.

הגיבור - שכל הגבורה שלו.

והנורא - והוא לבדו ראוי לירא ממנו.

אל עליון - שהוא סיבת כל הסיבות.

גומל חסדים טובים - תמיד גומל חסדים טובים שאין בהם רע.

קונה הכל - יוצר הכל.

וזוכר חסדי אבות - ובכל יום זוכר עבורינו חסדי אבותינו.

ומביא גואל - תמיד מקרב ביאת הגואל.

לבני בניהם - של האבות (ואפילו לדורות הרחוקים מהאבות).

למען שמו - שעל ידי הגאולה יתקדש שמו בעולם.

באהבה - כפשוטו.

מלך - כפשוטו.

עוזר - לאדם להצליח, כפשוטו.

ומושיע - מצרה.

ומגן - שלא תבא צרה.

ברוך אתה - מקור הברכות אתה.

ה' - אדון הכל.

מגן אברהם - שהגין על אברהם ובזכותו מגן עלינו.

ראוי לציין, שמי שלא הורגל לכוין פירוש המילים בתפילה, נראה עליו הדבר כקשה מאד, אבל באמת, מי שירגיל עצמו לכוין בפירושים אלו (אשר ניתן להדפיסם ולהתפלל כאשר הן מונחות לפני המתפלל) מהר מאד יזכור לבדו את כוונת הברכה וילך מחיל אל חיל.

אף על פי שחלק מפירושי הברכה התבארו יותר באריכות בהלכה הקודמת, מ"מ בהלכה זו כתבנו את הכוונות כפי עיקר הדין על פי הוראת מרן הרב שליט"א.

כתב הר"ר אליעזר (מן הראשונים) שירגיל אדם עצמו שיכוין לפחות בחתימה (בסיום, מהמילה "ברוך") של כל ברכה (בתפילת העמידה) שיש בהן (בחתימות הברכות) מאה ושלש עשרה תיבות (מילים) כמו שיש בתפילת חנה (שמואל א' פ"ב) וגם בתורה מוזכרת המילה "לב" מאה ושלש עשרה פעמים, לרמוז שצריך כוונת הלב בחתימת הברכות.

 

בהלכה הבאה נביא עוד דינים הנלמדים מתפילתה של חנה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה