הלכה ליום שלישי כ"ה שבט תשס"ז 13 בפברואר 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה מלכה בת איטה, קאילה בת שרה, אליהו חיים בן שפיקא סופיה ויהושוע בן שרה ליפתון

הוקדש על ידי

אבי גילעדי

הכוונות ההכרחיות בתפילת העמידה

בהלכות הקודמות ביארנו שמעיקר הדין אדם שלא כיון בברכת אבות שהיא הברכה הראשונה שבתפילת העמידה לא יצא ידי חובת התפילה, ואף שלמעשה אם לא כיון, וסיים את ברכתו, אינו חוזר ומתפלל, מכל מקום אין ערוך לחשיבות הכוונה בברכה זו כמו שביארנו. וכעת נביא את סדר הכוונה בברכה זו בקיצור ההכרחי, (וביאורי הדברים נכתבו כבר בהלכה הקודמת).

ברוך אתה - מקור הברכות אתה.

ה' - אדון הכל.

אלקינו - אלוקים שלנו (אלוקה פירושו בעל הכחות).

ואלקי אבותינו - כפשוטו.

אלקי אברהם, אלקי יצחק, ואלקי יעקב - שכרת ברית עם אברהם יצחק ויעקב.

האל - החזק, שכל הכוחות שלו (כמשמעות המילה אל)

הגדול - שכל הגדולה שלו.

הגיבור - שכל הגבורה שלו.

והנורא - והוא לבדו ראוי לירא ממנו.

אל עליון - שהוא סיבת כל הסיבות.

גומל חסדים טובים - תמיד גומל חסדים טובים שאין בהם רע.

קונה הכל - יוצר הכל.

וזוכר חסדי אבות - ובכל יום זוכר עבורינו חסדי אבותינו.

ומביא גואל - תמיד מקרב ביאת הגואל.

לבני בניהם - של האבות (ואפילו לדורות הרחוקים מהאבות).

למען שמו - שעל ידי הגאולה יתקדש שמו בעולם.

באהבה - כפשוטו.

מלך - כפשוטו.

עוזר - לאדם להצליח, כפשוטו.

ומושיע - מצרה.

ומגן - שלא תבא צרה.

ברוך אתה - מקור הברכות אתה.

ה' - אדון הכל.

מגן אברהם - שהגין על אברהם ובזכותו מגן עלינו.

ראוי לציין, שמי שלא הורגל לכוין פירוש המילים בתפילה, נראה עליו הדבר כקשה מאד, אבל באמת, מי שירגיל עצמו לכוין בפירושים אלו (אשר ניתן להדפיסם ולהתפלל כאשר הן מונחות לפני המתפלל) מהר מאד יזכור לבדו את כוונת הברכה וילך מחיל אל חיל.

אף על פי שחלק מפירושי הברכה התבארו יותר באריכות בהלכה הקודמת, מ"מ בהלכה זו כתבנו את הכוונות כפי עיקר הדין על פי הוראת מרן הרב שליט"א.

כתב הר"ר אליעזר (מן הראשונים) שירגיל אדם עצמו שיכוין לפחות בחתימה (בסיום, מהמילה "ברוך") של כל ברכה (בתפילת העמידה) שיש בהן (בחתימות הברכות) מאה ושלש עשרה תיבות (מילים) כמו שיש בתפילת חנה (שמואל א' פ"ב) וגם בתורה מוזכרת המילה "לב" מאה ושלש עשרה פעמים, לרמוז שצריך כוונת הלב בחתימת הברכות.

 

בהלכה הבאה נביא עוד דינים הנלמדים מתפילתה של חנה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה