הלכה ליום שני ב' תמוז תשפ"ד 8 ביולי 2024

עין הרע

חשש "עין הרע"
"עין הרע", פירושו של דבר, שלפעמים, כאשר אדם מתפעל מאיזה דבר שהוא רואה אצל חבירו, הוא עלול להזיק לו. כמו שאמרו רבותינו בתחילת מסכת בבא בתרא, "אסור לאדם שיעמוד על שדה של חבירו בשעה שעומדת בקמותיה", כלומר, כאשר השדה נמצאת בשיא יופיה, אסור לאדם להסתכל בה, מפני שהוא עלול להזיק לשדה בעין הרע.

וישנם כמה הסברים לפעולת עין הרע, אך סיכום הדברים הוא שיש מציאות בעולם של עין הרע, ולפעמים יש לחשוש לזה.

להעלות שנים לתורה
מנהג ישראל, שלא מעלים לתורה, שני אחים, או אב ובנו, בזה אחר זה. והטעם שנזהרים בזה, הוא מפני חשש עין הרע, שכולם שמים לב לכך שאב ובנו עולים בזה אחר זה.

ולכן אם רצו שניהם לעלות, יפסיק עולה אחד ביניהם, (כלומר, אחר שיעלה האב, יעלה אדם אחר מן הצבור לתורה, ולאחריו יעלה הבן), ואפילו אם אומרים בעצמם שאינם חוששים לעין הרע, אין להעלותם בזה אחר זה.

ומכל מקום, אם כבר עלה לתורה, אפילו אם עדיין לא התחיל לברך, אין מורידים אותו, וכל שכן אם כבר התחיל לברך, שאז יש בזה ענין של ברכה לבטלה שפשוט שדוחה חשש של נזק מעין הרע.

והסיר ממך כל חולי
נאמר בספר דברים (פרק ז) "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך, וכו', והסיר ה' ממך כל חולי, וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת, לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך". ולמדו רבותינו במסכת בבא מציעא (דף קז:), "והסיר ה' ממך כל חולי" דבר שכל החולאין (המחלות) תלויין בו, כלומר, שבכל חולי שיש בעולם, יש לאותו דבר חלק בו, ומהו אותו הדבר?, אמר רב: זו "עין הרע"!

ואמרו בגמרא, שרב היה יודע שעין הרע קשורה לכל המחלות, מפני שפעם אחת הלך לבית הקברות, והיה צופה ובודק ברוח קדשו את סיבת המוות של המתים, האם מתו מכיון שכבר הגיע זמנם הקצוב להם, או שמתו מחמת סיבה אחרת. ואמר, שתשעים ותשעה אחוזים מתו בעין רעה, ורק אחוז אחד מת בדרך ארץ, (כלומר, בדרך הרגילה), מפני שהגיע באמת זמנו למות.

ולמדנו מדברי הגמרא, שיש מציאות של עין הרע בעולם, ורוב מוחלט מבני האדם היו יכולים להאריך ימים עוד מעט אילו לא היתה שורה עליהם עין הרע, אבל הואיל ושרתה עליהם עין הרע, הוקדם זמן יציאת נשמתם.

ובהמשך נבאר עוד כמה ענינים השייכים לזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי עין הרע, אומרים מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה ומצד שני אומרים ש99 אחוז עדיין מתים בגלל זה, הייתי שמח להתייחסות יותר פרטנית, במה כדאי להיזהר ובמה אין צורך כלל להיזהר? י"א טבת תש"פ / 8 בינואר 2020

עין הרע קיימת בעולם. ומי שלא ידע בכלל על ענין של עין הרע, עדיין עין הרע יכולה לפגוע בו. אך העקרון הוא שאין לעשות מזה עיקר בחיים, וכל הזמן לחוש לעין הרע, ולעשות דברים משונים כדי להנצל מעין הרע. אלא יוכלו לעשות דברים כלליים, לא להראות עושר וכדומה לחינם, ולהזהר קצת בדבר שמושך מאד עין הרע בהתפעלות, כגון חזן גדול וכדומה.

וצריך להבין שענין עין הרע הוא מציאות, ואינו שייך דוקא להסברים שונים, כי עצם ראיית העין בהתפעלות עלולה להזיק. וכן מבואר בתוספות רי"ד בבא קמא פג:, על מה שנאמר "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי", שעין הרע שעשיתי על עצמי, עוללה לי רע יותר מכל עין הרע שבא מבנות עירי.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה