חשש "עין הרע"
"עין הרע", פירושו של דבר, שלפעמים, כאשר אדם מתפעל מאיזה דבר שהוא רואה אצל חבירו, הוא עלול להזיק לו. כמו שאמרו רבותינו בתחילת מסכת בבא בתרא, "אסור לאדם שיעמוד על שדה של חבירו בשעה שעומדת בקמותיה", כלומר, כאשר השדה נמצאת בשיא יופיה, אסור לאדם להסתכל בה, מפני שהוא עלול להזיק לשדה בעין הרע.
וישנם כמה הסברים לפעולת עין הרע, אך סיכום הדברים הוא שיש מציאות בעולם של עין הרע, ולפעמים יש לחשוש לזה.
להעלות שנים לתורה
מנהג ישראל, שלא מעלים לתורה, שני אחים, או אב ובנו, בזה אחר זה. והטעם שנזהרים בזה, הוא מפני חשש עין הרע, שכולם שמים לב לכך שאב ובנו עולים בזה אחר זה.
ולכן אם רצו שניהם לעלות, יפסיק עולה אחד ביניהם, (כלומר, אחר שיעלה האב, יעלה אדם אחר מן הצבור לתורה, ולאחריו יעלה הבן), ואפילו אם אומרים בעצמם שאינם חוששים לעין הרע, אין להעלותם בזה אחר זה.
ומכל מקום, אם כבר עלה לתורה, אפילו אם עדיין לא התחיל לברך, אין מורידים אותו, וכל שכן אם כבר התחיל לברך, שאז יש בזה ענין של ברכה לבטלה שפשוט שדוחה חשש של נזק מעין הרע.
והסיר ממך כל חולי
נאמר בספר דברים (פרק ז) "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך, וכו', והסיר ה' ממך כל חולי, וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת, לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך". ולמדו רבותינו במסכת בבא מציעא (דף קז:), "והסיר ה' ממך כל חולי" דבר שכל החולאין (המחלות) תלויין בו, כלומר, שבכל חולי שיש בעולם, יש לאותו דבר חלק בו, ומהו אותו הדבר?, אמר רב: זו "עין הרע"!
ואמרו בגמרא, שרב היה יודע שעין הרע קשורה לכל המחלות, מפני שפעם אחת הלך לבית הקברות, והיה צופה ובודק ברוח קדשו את סיבת המוות של המתים, האם מתו מכיון שכבר הגיע זמנם הקצוב להם, או שמתו מחמת סיבה אחרת. ואמר, שתשעים ותשעה אחוזים מתו בעין רעה, ורק אחוז אחד מת בדרך ארץ, (כלומר, בדרך הרגילה), מפני שהגיע באמת זמנו למות.
ולמדנו מדברי הגמרא, שיש מציאות של עין הרע בעולם, ורוב מוחלט מבני האדם היו יכולים להאריך ימים עוד מעט אילו לא היתה שורה עליהם עין הרע, אבל הואיל ושרתה עליהם עין הרע, הוקדם זמן יציאת נשמתם.
ובהמשך נבאר עוד כמה ענינים השייכים לזה.
