הלכה ליום חמישי י"ט סיון תשפ"ג 8 ביוני 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן יוסף ומלכה דינה ע"ה

תנצב"ה

הוקדש על ידי

ילדיו

ברכת "אשר יצר אתכם בדין"

שאלה: אדם הרואה את בית קברות בכל יום בהיותו נוסע במכוניתו סמוך לכניסה לירושלים, וכן בניו יורק בברוקלין, שבנסיעה בכביש נראים קברי ישראל בצד הדרך, האם הוא צריך לברך בכל פעם ברכת "אשר יצר אתכם בדין"?

תשובה: הנה אמת נכון הדבר שמי שרואה קברי ישראל צריך שיברך בשעה שרואה אותם "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר יצר אתכם בדין וזן אתכן בדין ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם, ברוך אתה ה' מחיה המתים". אלא שאין מברכים ברכה זו אלא מי שלא ראה את אותם הקברות במשך שלשים יום האחרונים, אבל מי שראה כבר את אותם הקברות תוך שלושים יום האחרונים, ועתה הוא רואה שוב את אותם הקברות, אינו מברך עליהם כלל. ועל כן גם לנדון שאלתינו, אדם הרואה בכל יום מידי נסיעתו את קברי ישראל שבהר המנוחות בכניסה לירושלים, אינו מברך על ראיה זו, אלא אם עברו כבר שלשים יום מהפעם האחרונה שראה ובירך על אותם הקברות.

ומלבד זה בנדון שאלתינו, נראה שאף אילו עברו שלשים יום מאז שראה את הקברות, אינו רשאי לברך על ראייתם, לפי מה שכתוב בתוספתא "ההולך" בבית הקברות מברך אשר יצר אתכם בדין, משמע שדוקא אם הוא ממש מתקרב לקברות כמה שאפשר, אז מברך, אבל בראיה מרחוק אין לברך על קברי ישראל. וכן פסק רבינו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה (עמ' תכ), שצריך שיהיה סמוך לקברות ממש, ושכן נראית דעתו של הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל.

ולסיכום, הרואה קברי ישראל מברך את ברכת אשר יצר אתכם בדין. ואין מברכים ברכה זו אלא פעם אחת בשלשים יום. אלא אם ראה בינתיים קברות אחרים, (כגון שהוא נוסע בין קברי צדיקים), שאז יברך שוב על ראייה זו. ואין מברכים ברכה זו אלא כשנמצאים סמוך ממש לקברות, אבל מי שרואה אותם ממרחק מידי עוברו בדרך, אינו מברך עליהם כלל. וה' יזכינו לראות בתחיית המתים במהרה בימינו. אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

בברכת אשר יצר אתכם בדין אומרים״ וְעָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם בַּדִּין״, אבל אנחנו אומרים בכל תפילה בכל יום ״מחייה מתים ברחמים רבים לא כמו ברכת אשר יצר אתכם בדין שם אומרים בדין ואילו בתפילה אומרים ברחמים רבים. כ"א סיון תשפ"ג / 10 ביוני 2023

הכוונה היא שגם בתחיית המתים יהיה דין, כמו שנאמר, שיקומו, אלה לחיי עולם, ואלה לחרפות ולדראון עולם. תבורכו,

כבוד הרב,

בחזון עובדיה הנוסח של הברכה שונה ממה שכתוב כאן.

כמו כן יש בנוסח למעלה טעות סופר. אשר זן "אתכן" אמור להיות אתכם. ט"ו טבת תשפ"ג / 8 בינואר 2023

נכון, הנוסח המדוייק הוא כמו שכתב בחזון עובדיה: שר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין ואסף אתכם בדין ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם ברוך אתה ה מחיה המתים. (יש בזה נוסחאות שונות). תבורכו מפי עליון

משמע שאם הלך יום לבית עלמין זה ויום לבית עלמין אחר, וכך יום אחר יום אפילו רצופים, יברך בכל פעם מחדש? כ"ח סיון תשע"ח / 11 ביוני 2018

אמנם יש בזה מחלוקת הפוסקים. אבל להלכה יש לברך על כל בית קברות אפילו תוך שלושים יום, ואפילו באותו בית קברות, כל שנוסף שם קבר, יש לברך, מאחר והברכה שייכת לכל קבר חדש שרואה.

כשרואה קברי ישראל בכל מקום בעולם או שרק בישראל ? כ"ז סיון תשע"ח / 10 ביוני 2018

בכל העולם

משמע מן ההלכה אדם שהיה שבוע שעבר בבית העלמין ושכח לברך ובעוד שבועיים הוא צריך ללכת שוב האם צריך לברך? כ"ו סיון תשע"ח / 9 ביוני 2018

יש בזה מחלוקת הפוסקים. שהגרש"ז אוירבך במנחת שלמה (ח"א סימן צא אות ו) כתב שאם לא בירך, ואחר כך חזר לאותו מקום, יברך. ולעומת זאת כתב הכף החיים (סימן רכד אות לז) בשם האשל אברהם (בוטשאטש, וכן הביאו בשמו בקובץ מוריה), שלא יברך.  וכן כותב בפירוש הביאור הלכה (בסימן ריח) . אולם באמת שדברי האומרים שלא יברך אינם מבוארים כל כך לענין ברכה זו, שאינה תלויה בראייה הראשונה דוקא. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה על הלכות אבלות ח"א (עמוד תנא) כתב שבכל מקרה אם לא בירך, נראה יותר שיחזור לברך אחר כך. 

ואם נכנס בטעות לקברות של גויים או עבר בסמוך לקבר של גויים האם גם מברך אשר יצר בדין ד' אלול תשע"ב / 22 באוגוסט 2012

בסמוך לקברות גויים אין לברך.
ויש לדעת שעצם מה שיקומו המתים בתחית המתים, נחלקו רבותינו אם גם מתי הגויים יקומו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה