הלכה ליום שלישי כ"ה אייר תשפ"ג 16 במאי 2023

יציאה לדרך לפני שבת

שאלה: האם מותר לצאת לדרך לפני שבת, כשיודע שיאלץ אחר כך לחלל את השבת משום פיקוח נפש?

תשובה: בהלכה הקודמת, ביארנו את האיסור להפליג בספינה (שלא לדבר מצוה) בתוך שלשה ימים הסמוכים לשבת. שרבותינו גזרו, שאסור להפליג בספינה בימים הסמוכים לשבת, משום "ביטול עונג שבת", שהדבר ידוע, שכל שלשת הימים הראשונים של ההפלגה, דבר מצוי הוא, שהנוסעים חשים בחילות וסחרחורות מחמת תנועת הספינה ומליחות המים. והנוסעים אינם יכולים לקיים מצות "עונג שבת" במצב כזה. לכן גזרו רבותינו שלא להפליג בספינה, אלא בימים שאינם סמוכים לשבת.

עד עתה ביארנו את הדין, כאשר אין חשש חילול שבת בהפלגה בספינה. וכל החשש הוא מצד ביטול עונג שבת.

כתב מרן השלחן ערוך (סימן רמח סעיף ד): "היוצאים בשיירה במדבר, והכל יודעים שהם צריכים לחלל שבת, כי מפני הסכנה לא יוכלו להתעכב במדבר לבדם, שלשה ימים קודם שבת, אסורים לצאת, וביום ראשון ובשני ובשלישי מותרים לצאת. והעולה לארץ ישראל, אם נזדמנה לו שיירה אפילו בערב שבת, יוצא, שכיון שדבר מצוה הוא, יכול לצאת".

כלומר, אסור לאדם להכניס את עצמו למצב שיאלץ לחלל שבת על ידי יציאה לדרך. ולכן אסור לצאת למדבר קודם השבת. אבל אם יוצא בתחילת השבוע, בימים ראשון שני ושלישי, מותר. ואם יאלץ אחר כך לחלל שבת מפני פיקוח נפש, מותר, ואין כאן חילול. ואם יוצא לדבר מצוה, כגון שיוצא לארץ ישראל, רשאי לצאת אפילו סמוך לשבת. ואם אחר כך יאלץ לחלל שבת משום פיקוח נפש, מותר, ואין כאן חילול. וישתדל להתנות עם השיירה, שלא יחללו שבת. ואם אחר כך הם יחללו שבת, ילך עמהם, מפני הסכנה. (וראה בחזון עובדיה שבת ח"א עמוד קכב).

ובהלכה הבאה נבאר, האם מותר לקובע טיפול רפואי, או ניתוח, בימים הסמוכים לשבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה