שאלה: האם מותר לצאת לדרך לפני שבת, כשיודע שיאלץ אחר כך לחלל את השבת משום פיקוח נפש?
תשובה: בהלכה הקודמת, ביארנו את האיסור להפליג בספינה (שלא לדבר מצוה) בתוך שלשה ימים הסמוכים לשבת. שרבותינו גזרו, שאסור להפליג בספינה בימים הסמוכים לשבת, משום "ביטול עונג שבת", שהדבר ידוע, שכל שלשת הימים הראשונים של ההפלגה, דבר מצוי הוא, שהנוסעים חשים בחילות וסחרחורות מחמת תנועת הספינה ומליחות המים. והנוסעים אינם יכולים לקיים מצות "עונג שבת" במצב כזה. לכן גזרו רבותינו שלא להפליג בספינה, אלא בימים שאינם סמוכים לשבת.
עד עתה ביארנו את הדין, כאשר אין חשש חילול שבת בהפלגה בספינה. וכל החשש הוא מצד ביטול עונג שבת.
כתב מרן השלחן ערוך (סימן רמח סעיף ד): "היוצאים בשיירה במדבר, והכל יודעים שהם צריכים לחלל שבת, כי מפני הסכנה לא יוכלו להתעכב במדבר לבדם, שלשה ימים קודם שבת, אסורים לצאת, וביום ראשון ובשני ובשלישי מותרים לצאת. והעולה לארץ ישראל, אם נזדמנה לו שיירה אפילו בערב שבת, יוצא, שכיון שדבר מצוה הוא, יכול לצאת".
כלומר, אסור לאדם להכניס את עצמו למצב שיאלץ לחלל שבת על ידי יציאה לדרך. ולכן אסור לצאת למדבר קודם השבת. אבל אם יוצא בתחילת השבוע, בימים ראשון שני ושלישי, מותר. ואם יאלץ אחר כך לחלל שבת מפני פיקוח נפש, מותר, ואין כאן חילול. ואם יוצא לדבר מצוה, כגון שיוצא לארץ ישראל, רשאי לצאת אפילו סמוך לשבת. ואם אחר כך יאלץ לחלל שבת משום פיקוח נפש, מותר, ואין כאן חילול. וישתדל להתנות עם השיירה, שלא יחללו שבת. ואם אחר כך הם יחללו שבת, ילך עמהם, מפני הסכנה. (וראה בחזון עובדיה שבת ח"א עמוד קכב).
ובהלכה הבאה נבאר, האם מותר לקובע טיפול רפואי, או ניתוח, בימים הסמוכים לשבת.
