הלכה ליום חמישי י"ט סיון תשפ"ג 8 ביוני 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן יוסף ומלכה דינה ע"ה

תנצב"ה

הוקדש על ידי

ילדיו

ברכת "אשר יצר אתכם בדין"

שאלה: אדם הרואה את בית קברות בכל יום בהיותו נוסע במכוניתו סמוך לכניסה לירושלים, וכן בניו יורק בברוקלין, שבנסיעה בכביש נראים קברי ישראל בצד הדרך, האם הוא צריך לברך בכל פעם ברכת "אשר יצר אתכם בדין"?

תשובה: הנה אמת נכון הדבר שמי שרואה קברי ישראל צריך שיברך בשעה שרואה אותם "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר יצר אתכם בדין וזן אתכן בדין ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם, ברוך אתה ה' מחיה המתים". אלא שאין מברכים ברכה זו אלא מי שלא ראה את אותם הקברות במשך שלשים יום האחרונים, אבל מי שראה כבר את אותם הקברות תוך שלושים יום האחרונים, ועתה הוא רואה שוב את אותם הקברות, אינו מברך עליהם כלל. ועל כן גם לנדון שאלתינו, אדם הרואה בכל יום מידי נסיעתו את קברי ישראל שבהר המנוחות בכניסה לירושלים, אינו מברך על ראיה זו, אלא אם עברו כבר שלשים יום מהפעם האחרונה שראה ובירך על אותם הקברות.

ומלבד זה בנדון שאלתינו, נראה שאף אילו עברו שלשים יום מאז שראה את הקברות, אינו רשאי לברך על ראייתם, לפי מה שכתוב בתוספתא "ההולך" בבית הקברות מברך אשר יצר אתכם בדין, משמע שדוקא אם הוא ממש מתקרב לקברות כמה שאפשר, אז מברך, אבל בראיה מרחוק אין לברך על קברי ישראל. וכן פסק רבינו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה (עמ' תכ), שצריך שיהיה סמוך לקברות ממש, ושכן נראית דעתו של הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל.

ולסיכום, הרואה קברי ישראל מברך את ברכת אשר יצר אתכם בדין. ואין מברכים ברכה זו אלא פעם אחת בשלשים יום. אלא אם ראה בינתיים קברות אחרים, (כגון שהוא נוסע בין קברי צדיקים), שאז יברך שוב על ראייה זו. ואין מברכים ברכה זו אלא כשנמצאים סמוך ממש לקברות, אבל מי שרואה אותם ממרחק מידי עוברו בדרך, אינו מברך עליהם כלל. וה' יזכינו לראות בתחיית המתים במהרה בימינו. אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

בברכת אשר יצר אתכם בדין אומרים״ וְעָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם בַּדִּין״, אבל אנחנו אומרים בכל תפילה בכל יום ״מחייה מתים ברחמים רבים לא כמו ברכת אשר יצר אתכם בדין שם אומרים בדין ואילו בתפילה אומרים ברחמים רבים. כ"א סיון תשפ"ג / 10 ביוני 2023

הכוונה היא שגם בתחיית המתים יהיה דין, כמו שנאמר, שיקומו, אלה לחיי עולם, ואלה לחרפות ולדראון עולם. תבורכו,

כבוד הרב,

בחזון עובדיה הנוסח של הברכה שונה ממה שכתוב כאן.

כמו כן יש בנוסח למעלה טעות סופר. אשר זן "אתכן" אמור להיות אתכם. ט"ו טבת תשפ"ג / 8 בינואר 2023

נכון, הנוסח המדוייק הוא כמו שכתב בחזון עובדיה: שר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין ואסף אתכם בדין ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם ברוך אתה ה מחיה המתים. (יש בזה נוסחאות שונות). תבורכו מפי עליון

משמע שאם הלך יום לבית עלמין זה ויום לבית עלמין אחר, וכך יום אחר יום אפילו רצופים, יברך בכל פעם מחדש? כ"ח סיון תשע"ח / 11 ביוני 2018

אמנם יש בזה מחלוקת הפוסקים. אבל להלכה יש לברך על כל בית קברות אפילו תוך שלושים יום, ואפילו באותו בית קברות, כל שנוסף שם קבר, יש לברך, מאחר והברכה שייכת לכל קבר חדש שרואה.

כשרואה קברי ישראל בכל מקום בעולם או שרק בישראל ? כ"ז סיון תשע"ח / 10 ביוני 2018

בכל העולם

משמע מן ההלכה אדם שהיה שבוע שעבר בבית העלמין ושכח לברך ובעוד שבועיים הוא צריך ללכת שוב האם צריך לברך? כ"ו סיון תשע"ח / 9 ביוני 2018

יש בזה מחלוקת הפוסקים. שהגרש"ז אוירבך במנחת שלמה (ח"א סימן צא אות ו) כתב שאם לא בירך, ואחר כך חזר לאותו מקום, יברך. ולעומת זאת כתב הכף החיים (סימן רכד אות לז) בשם האשל אברהם (בוטשאטש, וכן הביאו בשמו בקובץ מוריה), שלא יברך.  וכן כותב בפירוש הביאור הלכה (בסימן ריח) . אולם באמת שדברי האומרים שלא יברך אינם מבוארים כל כך לענין ברכה זו, שאינה תלויה בראייה הראשונה דוקא. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה על הלכות אבלות ח"א (עמוד תנא) כתב שבכל מקרה אם לא בירך, נראה יותר שיחזור לברך אחר כך. 

ואם נכנס בטעות לקברות של גויים או עבר בסמוך לקבר של גויים האם גם מברך אשר יצר בדין ד' אלול תשע"ב / 22 באוגוסט 2012

בסמוך לקברות גויים אין לברך.
ויש לדעת שעצם מה שיקומו המתים בתחית המתים, נחלקו רבותינו אם גם מתי הגויים יקומו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה