הלכה ליום שלישי כ"א אב תשפ"ו 4 באוגוסט 2026

פרטי דינים בהלכות הפרשת חלה

בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שלש בצק, עם קמח בשיעור של יותר מקילו וחמש מאות וששים גרם, עליו לברך, ולהפריש ממנו "חלה". ואת מה שהפריש, יש לאבד, וכפי שביארנו.

קמח מלא
שיעור הקמח שמחייב בהפרשת חלה, הוא שיעור של אלף וחמש מאות וששים (1560) גרם, כמו שביארנו. אולם יש לדעת, כי שיעור זה, הוא בתנאי שבאמת יש שם קמח במשקל כזה. אבל אם מדובר בכמות פחותה יותר של קמח, אלא שהוסיפו בו תוספות אחרות, התוספות הללו לא מצטרפות לקמח, ואינן מחייבות את העיסה בחלה.

אולם מעט פסולת, כמו קליפות, שבאה מן החטים עצמן, שמעורבת עדיין בקמח, מצטרפת לשיעור הקמח. (חלה פ"ב). אך בדבר זה יש פרט שחשוב לציין.

בדורות הקודמים, אופן טחינת ועיבוד החטים, היה קשה הרבה יותר מבזמנינו. לפיכך, כאשר רצו לטחון קמח, שנקרא "קמח מלא", לא היו מקלפים כלל את קליפת החיטה (כלומר, לא היו מפרידים את ה"סובין" מהקמח), וכך היו טוחנים אותה. וכן עושים לפעמים גם בזמנינו.

אולם מאחר וקילוף החטים בזמנינו הוא פעולה פשוטה, לכן יש מקומות, שכאשר מייצרים "קמח מלא", הם משתמשים בעצם בקמח לבן רגיל, ומוסיפים אליו לאחר מכן את ה"סובין".

במקרה כזה, גם אם משתמשים בקילו וחמש מאות וששים גרם של קמח מלא, הרי שבאמת אין כאן עדיין שיעור חלה, כי הסובין שנוסף לאחר מכן לא נחשב כקמח, ולכן יש לבדוק כיצד ייצרו את הקמח, או לעשות עיסה בכמות גדולה יותר, כדי לצאת מספק. (ובכל מקום ספק, הנכון הוא להפריש חלה, "בלא ברכה"). (הרמב"ם ומרן סי' שכד ס"ג. והעיר על זה בקונטרס "להפריש חלה" מאת הרה"ג שמעון מימון שליט"א).

חיבור שתי עיסות
כאשר מכינים בבית שתי עיסות נפרדות, ואין בכל אחת מהן שיעור חלה. הרי ששתי העיסות פטורות מהפרשת חלה. אולם אסור לעשות בכוונה עיסה בשיעור פחות משיעור חלה, כדי להפטר ממצוה יקרה זו. (ש"ע יו"ד סי' שכד סעיף יד).

ולכן, במקרה כזה שיש שני כלים, ובכל אחד מהם כמות שאינה מתחייבת בחלה, אולם אם נצרף את שתי הכלים, יהיה לנו שיעור חלה, יש לצרף את שתי העיסות יחד, ולהפריש מהן חלה.

וכיצד מצרפים את העיסות? מקרבים את שני הכלים זה לזה, ומחברים קצת מן העיסה לעיסה השנייה (באמצעות "נחש" של בצק), ומדביקים אותן היטב, באופן כזה, שאם נפריד שוב את העיסות, אחת מהן תתלוש מעט מחברתה. זהו נקרא "צירוף", שמחשיב את שתי העיסות כאחת, ואז יש להפריש חלה, בברכה.

הכנסת שתי עיסות לכלי
אופן נוסף שבאמצעותו ניתן לחבר את העיסות, הוא פשוט לשים אותן בכלי אחד גדול, כגון קערה גדולה. שאז, אפילו אם הן לא נוגעות אחת בשניה, הן מצטרפות זו לזו.

ואם אין אפשרות להכניס את שתי העיסות לכלי אחד, כתב מרן השלחן ערוך (ביו"ד תחילת סימן שכה), בשם רבינו פרץ, שאפשר לפרוש מפה על כל העיסות, ואז הן מצטרפות זו לזו.

צירוף חלות אפויות
וכן במקרה שלא הפרישו חלה מן העיסות כשהיו עדיין בצק, ואפו את החלות, או את העוגות או העוגיות, יש לצרפן ככל האמור לעיל, בכלי אחד, או באמצעות מפה, ואז ניתן להפריש חלה מכולן יחד.

ולסיכום: יש להקפיד שיהיה שיעור של לפחות 1560 גרם קמח ממש. ולא קמח מעורב בדברים אחרים. ואם העיסה מחולקת לכלים שונים, ואין בכל עיסה כמות שמחייבת בהפרשת חלה, יש לחבר את העיסות זו לזו היטב, או להכניס הכל לכלי אחד, או לפרוש על הכל מפה אחת, ואז ניתן להפריש על הכל.

וכל הדברים אמורים דוקא בבצק מסוג אחד, אבל כאשר מדובר בכמה סוגי בצק, נבאר את הדין בעזרת ה' מחר.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה