הלכה ליום שלישי כ"א אב תשפ"ו 4 באוגוסט 2026

פרטי דינים בהלכות הפרשת חלה

בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שלש בצק, עם קמח בשיעור של יותר מקילו וחמש מאות וששים גרם, עליו לברך, ולהפריש ממנו "חלה". ואת מה שהפריש, יש לאבד, וכפי שביארנו.

קמח מלא
שיעור הקמח שמחייב בהפרשת חלה, הוא שיעור של אלף וחמש מאות וששים (1560) גרם, כמו שביארנו. אולם יש לדעת, כי שיעור זה, הוא בתנאי שבאמת יש שם קמח במשקל כזה. אבל אם מדובר בכמות פחותה יותר של קמח, אלא שהוסיפו בו תוספות אחרות, התוספות הללו לא מצטרפות לקמח, ואינן מחייבות את העיסה בחלה.

אולם מעט פסולת, כמו קליפות, שבאה מן החטים עצמן, שמעורבת עדיין בקמח, מצטרפת לשיעור הקמח. (חלה פ"ב). אך בדבר זה יש פרט שחשוב לציין.

בדורות הקודמים, אופן טחינת ועיבוד החטים, היה קשה הרבה יותר מבזמנינו. לפיכך, כאשר רצו לטחון קמח, שנקרא "קמח מלא", לא היו מקלפים כלל את קליפת החיטה (כלומר, לא היו מפרידים את ה"סובין" מהקמח), וכך היו טוחנים אותה. וכן עושים לפעמים גם בזמנינו.

אולם מאחר וקילוף החטים בזמנינו הוא פעולה פשוטה, לכן יש מקומות, שכאשר מייצרים "קמח מלא", הם משתמשים בעצם בקמח לבן רגיל, ומוסיפים אליו לאחר מכן את ה"סובין".

במקרה כזה, גם אם משתמשים בקילו וחמש מאות וששים גרם של קמח מלא, הרי שבאמת אין כאן עדיין שיעור חלה, כי הסובין שנוסף לאחר מכן לא נחשב כקמח, ולכן יש לבדוק כיצד ייצרו את הקמח, או לעשות עיסה בכמות גדולה יותר, כדי לצאת מספק. (ובכל מקום ספק, הנכון הוא להפריש חלה, "בלא ברכה"). (הרמב"ם ומרן סי' שכד ס"ג. והעיר על זה בקונטרס "להפריש חלה" מאת הרה"ג שמעון מימון שליט"א).

חיבור שתי עיסות
כאשר מכינים בבית שתי עיסות נפרדות, ואין בכל אחת מהן שיעור חלה. הרי ששתי העיסות פטורות מהפרשת חלה. אולם אסור לעשות בכוונה עיסה בשיעור פחות משיעור חלה, כדי להפטר ממצוה יקרה זו. (ש"ע יו"ד סי' שכד סעיף יד).

ולכן, במקרה כזה שיש שני כלים, ובכל אחד מהם כמות שאינה מתחייבת בחלה, אולם אם נצרף את שתי הכלים, יהיה לנו שיעור חלה, יש לצרף את שתי העיסות יחד, ולהפריש מהן חלה.

וכיצד מצרפים את העיסות? מקרבים את שני הכלים זה לזה, ומחברים קצת מן העיסה לעיסה השנייה (באמצעות "נחש" של בצק), ומדביקים אותן היטב, באופן כזה, שאם נפריד שוב את העיסות, אחת מהן תתלוש מעט מחברתה. זהו נקרא "צירוף", שמחשיב את שתי העיסות כאחת, ואז יש להפריש חלה, בברכה.

הכנסת שתי עיסות לכלי
אופן נוסף שבאמצעותו ניתן לחבר את העיסות, הוא פשוט לשים אותן בכלי אחד גדול, כגון קערה גדולה. שאז, אפילו אם הן לא נוגעות אחת בשניה, הן מצטרפות זו לזו.

ואם אין אפשרות להכניס את שתי העיסות לכלי אחד, כתב מרן השלחן ערוך (ביו"ד תחילת סימן שכה), בשם רבינו פרץ, שאפשר לפרוש מפה על כל העיסות, ואז הן מצטרפות זו לזו.

צירוף חלות אפויות
וכן במקרה שלא הפרישו חלה מן העיסות כשהיו עדיין בצק, ואפו את החלות, או את העוגות או העוגיות, יש לצרפן ככל האמור לעיל, בכלי אחד, או באמצעות מפה, ואז ניתן להפריש חלה מכולן יחד.

ולסיכום: יש להקפיד שיהיה שיעור של לפחות 1560 גרם קמח ממש. ולא קמח מעורב בדברים אחרים. ואם העיסה מחולקת לכלים שונים, ואין בכל עיסה כמות שמחייבת בהפרשת חלה, יש לחבר את העיסות זו לזו היטב, או להכניס הכל לכלי אחד, או לפרוש על הכל מפה אחת, ואז ניתן להפריש על הכל.

וכל הדברים אמורים דוקא בבצק מסוג אחד, אבל כאשר מדובר בכמה סוגי בצק, נבאר את הדין בעזרת ה' מחר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה