הלכה ליום ראשון כ"ט ניסן תשפ"ה 27 באפריל 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חביב גבאי בן זהרה ז"ל וגאולה גבאי בת חיריה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה. וגם ההלכה מוקדשת לשמירה על עם ישראל.

הוקדש על ידי

משפחתם האוהבת

המחלל את התורה

בימי ספירת העומר, מנהג ישראל קדושים, ובפרט אצל הספרדים ובני עדות המזרח, שהרבנים היו דורשים בפרקי אבות בין תפילת מנחה לתפילת ערבית בבית הכנסת. וכזה היה מנהגו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבכל יום היה דורש במשך שעה אחת בפרקי אבות. וכן הורה לנו לעשות ב"הלכה יומית", שאף על פי שאין ערוך לדברי הלכה, מכל מקום גם עלינו חובה מפעם לפעם לכתוב דברי מוסר, ובפרט בפרקי אבות. ונשתדל בעזרת ה' לשלב בזה גם ענינים שהם הלכה למעשה.

והיום ומחר נאמר דברים ששמענו ממרן זצ"ל שאמר אותם בימי ספירת העומר.

שנינו בפרקי אבות (פרק רביעי):

"רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַמְּכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת. וְכָל הַמְּחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיוֹת".

רבי יוסי, היה מבני רכב, מצאצאיו של יהונדב בן רכב, שצוה על כל זרעו אחריו, שלא ישתו יין בכלל. וכל צאצאיו שהיו מכבדים אותו מאד, נזהרו במצוותו. ועליהם התנבא ירמיהו הנביא כמה נבואות טובות, מפני שהיו אנשים צדיקים.

אמרו רבותינו על רבי יוסי, "רבי יוסי – נימוקו עמו", כלומר, מכיון שהיה ההגיון של רבי יוסי ישר מאד, והיו לו תמיד נימוקים חזקים לפסקיו, לכן קבעו הלכה כמותו. ואפילו כשהוא חולק על חבריו, שהיו גדולי התנאים: רבי שמעון, רבי יהודה, רבי מאיר ורבי אלעזר. בכל זאת, הלכה כמו רבי יוסי, מרוב חכמתו.

ומספרים רבותינו, שרבי יוסי נקלע לצרה גדולה. הוא לא זכה לאשה טובה כל כך, והיא היתה מזלזלת בו מאד. רצה רבי יוסי לגרש את אשתו, ולישא אשה אחרת, אך הוא לא היה יכול, מפני שבחתונתם, הוא התחייב לשלם לה סכום עצום בכתובתה, ולא היתה לו אפשרות לשלם סכום כזה. ראה רבי אלעזר בן עזריה, שהיה עשיר, את צרתו של רבי יוסי, ונחלץ לעזרתו, הוא נתן בידו הלוואה, כדי שיוכל לשלם לאשתו את כתובתה, ולהתחיל חיים חדשים. וכך אמנם היה, גירש רבי יוסי את אשתו, ונשא אשה אחרת. וגם אשתו הראשונה, הלכה ונישאה לאיש אחד, שהיה עני מרוד, ועיור בשתי עיניו.

לפרנסתם, היו העני ואשתו החדשה, שהיתה קודם לכן אשת רבי יוסי, מסתובבים בדרכים, ומקבצים נדבות. דופקים על פתחי נדיבים, שיואילו לתת בידיהם כמה פרוטות. פעם אחת, בלכתם בדרכים, ביקש העני להכנס לרחוב אחד, שדרו בו אנשים מכובדים. אך האשה סירבה בתוקף להכנס לשם, שאל אותה בעלה, מדוע את מסרבת, והיא השיבה, שמאחר ובעלה הקודם, רבי יוסי, מתגורר באותו רחוב, היא לא מוכנה להכנס לשם, שלא יראה את מצבה העגום. כעס העני על אשתו, והכה אותה ברחובה של עיר, והאשה מצידה גם כן השיבה לו, כך שנוצר מעמד של בזיון גדול.

באותה שעה, עבר שם רבי יוסי, וראה כל מה שאירע. אמר בלבו, הלא הנביא ישעיה מצווה עלינו: "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם", אסור לי להתעלם מצרתה של גרושתי! נכון שכעת אנו לא נשואים, אבל סוף סוף, היא היתה אשתי, עצמי ובשרי, ואיך אוכל להתעלם ממנה?

שלח רבי יוסי שליחים, והיה מפרנס את אותה אשה ואת בעלה, מידי שבוע בשבוע, היה שולח להם ממש את כל פרנסתם, כדי שיחיו כמה שניתן, חיים של שלום ושלוה.

נתבונן! הרי מדובר כאן באשה שציערה את רבי יוסי מאד! זלזלה ופגעה בו! ובכל זאת, לא זנח אותה רבי יוסי, הוא המשיך ודאג לה כל ימי חייה כדי שלא תתבייש.

מי שפוגע בתלמידי חכמים, סופו שהוא בעצמו יגיע לידי בזיון. כך מלמדנו רבי יוסי, "כל המכבד את התורה, גופו מכובד על הבריות, וכל המחלל את התורה, גופו מחולל על הבריות".

ומה הכוונה לכבד את התורה? יש כאן שתי משמעויות:

האחת, התורה עצמה, שאם ספר תורה עובר, יש לעמוד בפניו, כמו שאמרו רבותינו (קדושין לג.): "מפני לומדיה עומדים, מפניה לא כל שכן?", כלומר, חובה לעמוד במקום שעובר שם ספר תורה.

וכן מי שיושב על ספסל, ועל אותו ספסל מונח ספר תורה, עליו לקום מיד. ולא רק ספר תורה, אלא אפילו ספר תלמוד וכל ספרי הקודש, אם אדם יושב על ספסל, ורואה שמונח שם ספר כזה, עליו להזהר ולקום ולהניח את הספר במקום גבוה יותר. זה כבוד התורה. (אנו אומרים ממש כדברי מרן זצ"ל, שאמר שיש להחמיר בזה גם לגבי ספרי קודש).

והמשמעות השנייה, היא כבוד תלמידי חכמים, שמלאים בתורה, ויש לכבדם. גם זה בבחינת "כבוד התורה". וכל המכבד את התורה, גופו מכובד על הבריות.

ומי שמחלל את התורה, הכוונה לאדם שלא נוהג כבוד בתורה.

מספר רבינו החפץ חיים:

היה אדם אחד, שהיתה לו ספריה נאה בביתו, מלאה ספרי קודש. והיו לו ילדים קטנים, והוא היה מושיב אותם על "סיר", מול הספרים. (לעשות שם את צרכיהם). כתוב בשלחן ערוך שזה אסור, והוא היה מזלזל ונוהג זלזול בספרים. אמר החפץ חיים, שלא עברו ימים, עד שאותו אדם מת, וגויים ביזו את גופתו!

אנו למדים כמה חמורים הדברים, וכמה יש לנהוג כבוד בספרי הקודש!

וזכור לנו אצל מרן הסבא זצ"ל, איך שהיתה הרבנית נוהגת בכבוד בספריו הקדושים, ופעם כשנכנסו גנבים לבתי השכנים בשעה שבני הבית היו שם, פחדו ילדיה מאד, אמרה להם, "בית מלא ספרים, אין לכם מה לפחד"!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה