הלכה ליום חמישי י"ד כסלו תשפ"ב 18 בנובמבר 2021

טעימה מן היין שלאחר הקידוש – מעשה מהרב מבריסק ומרן זצ"ל

שאלה: האם יש חיוב לטעום מן היין לאחר הקידוש?

תשובה: הנה המנהג הוא, שלאחר שהמקדש מברך על היין, הוא מעביר את כוס הקידוש לפני כל המסובים, וכל אחד טועם מעט מן היין. ויש נוהגים משום נקיות, לשפוך מכוס הקידוש מעט יין לכוסות של המסובים, וכל אחד טועם מעט יין.

דברי הרב מבריסק
ולגבי השאלה, האם יש חיוב בדבר או לא. הנה הגאון רבי יצחק זאב סולוביצ'יק זצ"ל (הרב מבריסק, שהיה מגאוני ירושלים לפני עשרות שנים), היה אומר, שהשומע קידוש מפי חבירו, אינו יוצא ידי חובת הקידוש, אלא אם הוא טועם מעט מכוס הקידוש, אבל אם אינו טועם כלל מכוס הקידוש, אינו יוצא ידי חובתו.

ויש טעם לדעתו של הגאון שאמר כן, שהרי עיקר מצות הקידוש בשבת בבוקר, היא שתיית היין, ואם כן איך ניתן להוציא ידי חובת ה"שתיה" את הציבור כולו? והרי זו מצוה מעשית ממש, כמו אכילת מצה בליל פסח, שלא שייך לומר שאחד יאכל וכולם יצאו ידי חובה באכילתו.

ולפיכך היה הגאון הנזכר מקפיד שכל המסובים ישתו מכוס הקידוש.

דברי שאר כל הפוסקים
אולם בהלכה הקודמת הזכרנו, שמי ששמע קידוש מחבירו, וטעם מעט מן היין, ואחר כך בא לשתות משקאות אחרים, אינו מברך עליהם ברכת "שהכל נהיה בדברו", הואיל וברכת "בורא פרי הגפן" שעל היין פוטרת את כל המשקאות הבאים אחרי היין.

והזכרנו את דברי הפוסקים, שמי ששמע קידוש, אבל לא טעם מן היין, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים, צריך לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על שאר המשקאות ששותה. וכן כתבו גדולי רבותינו הפוסקים, ומדבריהם מוכח בפירוש, שאין כל חובה לשתות מכוס הקידוש, שהרי כל אותם פוסקים כתבו "שאם לא שתה מכוס הקידוש יחזור לברך שהכל על המשקה ששותה אחר כך", ולא הזכירו בדבריהם שאם לא טעם מכוס הקידוש לא יצא ידי חובת קידוש כלל.

ולגבי סברתו של הגאון מבריסק, שמצות השתיה לאחר הקידוש היא מצוה מעשית, ואם כן איך ניתן לומר שבעל הבית ישתה לבדו, ויוציא את שאר בני הבית ידי חובתם. יש להסביר את הדברים לפי מה שכתב הגאון הנצי"ב (בספרו העמק שאלה פר' יתרו), שזהו כבוד השבת, שראש הבית שותה יין, וכל בני ביתו יוצאים ידי חובה, וכך היתה תקנת חכמים במצות הקידוש. ולכן אין פגיעה במצות הקידוש אם שאר השומעים לא טעמו בפועל מכוס היין.

ולפיכך אין כל חיוב לשתות יין מכוס המקדש בשעת הקידוש. ואף מי שלא טעם כלל מן היין, יצא ידי חובת הקידוש.

ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ב עמוד כב), שמצוה מן המובחר לחיבוב המצוה, שיטעמו כל השומעים מן היין, וכפי שנהגו בכל תפוצות ישראל.

ולסיכום: השומע קידוש בשבת, אינו חייב לשתות מן היין, ואף אם לא שתה מן היין יצא ידי חובת קידוש. אולם מצוה מן המובחר לשתות מעט מן היין, להראות חיבוב מצוה.

ואגב נזכיר מעשה, שכאשר הוציא מרן זצ"ל את ספרו יביע אומר הראשון, הלך ברחוב דוד ילין, ופגש שם את הגאון מבריסק זצ"ל שהיה הולך בדרך. נגש אליו, ונתן לו במתנה ספר יביע אומר אחד. לאחר כמה ימים, פגש מרן זצ"ל את הגאון מטשבין זצ"ל, שהיה מגדולי ירושלים בדור ההוא. אמר לו הגאון מטשבין, מה עשית לרב מבריסק? כישפת אותו? אמר לו מרן זצ"ל, מדוע כבודו אומר כך? אמר לו הגאון מטשבין, שהוא ביקר אצל הרב מבריסק, והרב מבריסק היה אחוז התפעלות מהספר "יביע אומר", שסברותיו ישרות והוא מלא בקיאות להפליא, והרבה לשבח את הספר ואת מחברו בפני הגאון מטשבין, באומרו כי לא ידע שיש בין הספרדים תלמיד חכם נפלא כזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום;
הלכה היא שהשומע קידוש ולא טעם מהיין הרי חייב לברך על שאר משקים שהכל אפילו בתוך הסעודה.
מה תהי הדין לשומע קידוש בלי טעימה ובא לשתות יין בתוך הסעודה - האם חייב בברכת הגפן או שמדין יוצא בברכת הגפן שבקידוש יהיה נפטר? י"ד כסלו תשפ"ב / 18 בנובמבר 2021

אין זה נכון. בתוך הסעודה אין לברך על משקאות, חוץ מיין, גם אם לא בירך על יין לפני הסעודה.

ומי ששמע קידוש ולא טעם, ואחר כך בתוך הסעודה הובא לפניו יין, עליו לברך עליו בורא פרי הגפן. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה