הלכה ליום ראשון כ' כסלו תשפ"א 6 בדצמבר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אבירם פורטל בן חנה

הוקדש על ידי

אבא דוד בן ימימה

הדלקת נרות חנוכה בנרות של חשמל

דנו רבותינו בדורות האחרונים, האם ניתן לצאת ידי חובת הדלקת נרות חנוכה, בנרות של חשמל. והשאלה הזו נדרשת במיוחד לגבי אדם שמתארח בבית מלון, באופן שאין לו אפשרות להדליק נרות של אש בחדר המלון. האם הוא יכול להשיג כמה פנסים, ולצאת בעזרתם חובת המצוה?

ובנידון זה, יש להביא תחילה את דברי הרשב"א (שבת כא.), שהסביר, מדוע אסור ליהנות מאור הנרות של חנוכה, שזהו משום שהדלקת נרות החנוכה, היא זכר לנס שנעשה במנורה של בית המקדש, ולכן, יש לדאוג שתהיה ההדלקה דומה להדלקת הנרות בבית המקדש, ומאחר ובבית המקדש היה אסור ליהנות מאור המנורה, לכן גם בחנוכה אסור ליהנות מאור נרות החנוכה.

ולפי זה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה חנוכה עמוד צג), שנראה שלא יוצאים ידי חובת הדלקת נרות חנוכה בנרות חשמל, שהרי אין בהם לא שמן ולא פתילה, והדלקה זו אינה דומה כלל להדלקת הנרות שהיתה בבית המקדש. והביא שכן פסקו רוב גדולי האחרונים, ושכדברי הרשב"א מבואר עוד בדברי רבותינו הראשונים.

ולכן למעשה העלה מרן זצ"ל, שאף על פי שלגבי נרות שבת, יוצאים ידי חובת ההדלקה אפילו בנרות של חשמל, (כשיש בנורות חוט להט, אבל נורות "לד" אינן נחשבות לנרות כלל, ולא יוצאים בהם ידי חובת הדלקת נרות שבת), מכל מקום בנרות חנוכה, לא יוצאים ידי חובה אלא בנרות ממש, שיש בהם שמן או שעווה, ופתילה.

ולאור האמור, הוסיף מרן זצ"ל, שמקומות, כמו אולמות או בתי כנסת, שמדליקים בהם נרות חנוכה באמצעות מנורה חשמלית, אין לברך על ההדלקה הזו כלל. והמברך על הדלקה כזו נוגע באיסור ברכה לבטלה. וכן מנורות חנוכה שעושים חסידי חב"ד, או שעושים על גגות בתי כנסת וכדומה, אף על פי שהוא מנהג יפה לפרסם את הנס, מכל מקום אין לברך על הדלקה כזו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
אם אני הולך להתארח אצל חמי וחמותי בשבת.. האם אני צריך להדליק אצלם גם חנוכיה? או שאני יוצא לידי חובה בהדלקה שלהם? או שמן הראוי להשתתף איתם בשמן?
בנוסף הם עדיין לצערי אינם שומרי תורה.. אז במידה ואני לא צריך להדליק האם כדאי שאני אברך?
בתודה מראש כ' כסלו תשפ"א / 6 בדצמבר 2020

 כתב מרן זצ"ל, שבן או בת נשואים, המתארחים אצל הוריהם, אינם צריכים להשתתף כלל בהוצאות השמן והפתילות, משום שהן נחשבים ממש כבני הבית, ויוצאים ידי חובה בהדלקת הנרות של בעל הבית. ומכל מקום כתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, שאף באופן כזה נכון להחמיר להשתתף בהוצאות השמן והפתילות. ואם חמיך מכבד אותך בהדלקה, תוכל גם לברך, אבל אם הוא הדליק תחילה, תשתתף עמו ולא תברך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה