הלכה ליום ראשון ד' תמוז תשפ"ב 3 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי עטרת ראשי

אשר מסעוד בן זוהרה ז"ל

שאתמול חל יום הפקודה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני המשפחה

דיבור באמצע קריאת התורה

שאלה: האם כשאני מתפללת בשבת בבית הכנסת, מותר לי לדבר עם חברתי בשעת קריאת התורה?

תשובה: בגמרא במסכת סוטה (לט.), אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה, אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִילּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "וּבְפִתְחוֹ עָמְדוּ כׇּל הָעָם", וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא שְׁתִיקָה. רַבִּי זֵירָא אָמַר, שְׁרַב חסְדָּא לָמַד אֶת הַדְּבָרִים מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר, "וְאׇזְנֵי כׇל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה".

כלומר, משעשה שהתחילו לקרוא בתורה בבית הכנסת, אסור לדבר אפילו בדברי תורה, ובודאי שאסור לדבר בדברי חולין, ולמדנו זאת ממה שנאמר על עזרא הסופר, שמהרגע שהוא פתח את ספר התורה, "עמדו כל העם", והכוונה בזה, ששתקו מיד כדי להתרכז בשמיעת קריאת התורה.

הדין למעשה
ורבותינו הראשונים האריכו בחילוקים שונים בדין זה. ומרן השלחן ערוך (סימן קמו) כתב בזו הלשון:

"כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל הַקּוֹרֵא לִקְרוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה, אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֲפִלּוּ בֵּין הָעֲלִיּוֹת".

ואמנם לגבי לימוד תורה בין הקריאות, או אפילו בשעת הקריאה, יש בזה חילוקים שמבוארים בשלחן ערוך, אך שיחה רגילה, בין איש לרעהו ובין אשה לרעותה, הם אסורים בהחלט לכל הדעות, הן בשעת קריאת התורה ממש, והן בין העליות.

דיבור בין העליות
והטעם שאסור לדבר אפילו בין העליות, ביארוהו רבותינו תלמידי רבינו יונה, שהוא מפני שחששו שמא האדם ימשיך לדבר גם כאשר יחזרו לקרוא בתורה. אבל להשיב בענין הלכתי וכדומה בין העולים, בקצרה, מותר. (משנה ברורה ס"ק ו).

וכתב המאמר מרדכי, שמנהג ישראל שכאשר יש חתן או בר מצוה בבית הכנסת, שרים לכבודו לפני שיעלה לתורה, ויש למנהגינו סמך על פי ההלכה, שהרי אין כאן שום חשש שימשיכו לשיר לאחר שיתחילו בקריאת התורה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה