הלכה ליום ראשון ד' תמוז תשפ"ב 3 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי עטרת ראשי

אשר מסעוד בן זוהרה ז"ל

שאתמול חל יום הפקודה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני המשפחה

דיבור באמצע קריאת התורה

שאלה: האם כשאני מתפללת בשבת בבית הכנסת, מותר לי לדבר עם חברתי בשעת קריאת התורה?

תשובה: בגמרא במסכת סוטה (לט.), אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה, אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִילּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "וּבְפִתְחוֹ עָמְדוּ כׇּל הָעָם", וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא שְׁתִיקָה. רַבִּי זֵירָא אָמַר, שְׁרַב חסְדָּא לָמַד אֶת הַדְּבָרִים מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר, "וְאׇזְנֵי כׇל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה".

כלומר, משעשה שהתחילו לקרוא בתורה בבית הכנסת, אסור לדבר אפילו בדברי תורה, ובודאי שאסור לדבר בדברי חולין, ולמדנו זאת ממה שנאמר על עזרא הסופר, שמהרגע שהוא פתח את ספר התורה, "עמדו כל העם", והכוונה בזה, ששתקו מיד כדי להתרכז בשמיעת קריאת התורה.

הדין למעשה
ורבותינו הראשונים האריכו בחילוקים שונים בדין זה. ומרן השלחן ערוך (סימן קמו) כתב בזו הלשון:

"כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל הַקּוֹרֵא לִקְרוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה, אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֲפִלּוּ בֵּין הָעֲלִיּוֹת".

ואמנם לגבי לימוד תורה בין הקריאות, או אפילו בשעת הקריאה, יש בזה חילוקים שמבוארים בשלחן ערוך, אך שיחה רגילה, בין איש לרעהו ובין אשה לרעותה, הם אסורים בהחלט לכל הדעות, הן בשעת קריאת התורה ממש, והן בין העליות.

דיבור בין העליות
והטעם שאסור לדבר אפילו בין העליות, ביארוהו רבותינו תלמידי רבינו יונה, שהוא מפני שחששו שמא האדם ימשיך לדבר גם כאשר יחזרו לקרוא בתורה. אבל להשיב בענין הלכתי וכדומה בין העולים, בקצרה, מותר. (משנה ברורה ס"ק ו).

וכתב המאמר מרדכי, שמנהג ישראל שכאשר יש חתן או בר מצוה בבית הכנסת, שרים לכבודו לפני שיעלה לתורה, ויש למנהגינו סמך על פי ההלכה, שהרי אין כאן שום חשש שימשיכו לשיר לאחר שיתחילו בקריאת התורה.

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה