הלכה ליום שני כ"ד אייר תשפ"ג 15 במאי 2023

הפלגה בספינה קודם השבת

להלכה הבאה ישנם השלכות לכמה ענינים שנדון בהם בימים הבאים.

הפלגה בספינה סמוך ליום השבת
בברייתא במסכת שבת (דף יט.) תנו רבנן, אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת, במה דברים אמורים? לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה שפיר דמי. כלומר, אסור להפליג בספינה בתוך שלשה ימים שקודם השבת. וכל האיסור הוא דוקא כאשר נוסע לדבר הרשות, כגון שנוסע לטייל וכדומה, אבל אם נוסע לדבר מצוה, כגון שנוסע לארץ ישראל, מותר להפליג בספינה אפילו בתוך שלשה ימים שקודם השבת. וכדברי הברייתא, פסקו להלכה רוב רבותינו הראשונים, וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רמח סעיף א).

טעם האיסור להפליג קודם השבת
נחלקו רבותינו הראשונים, בטעם האיסור להפליג בספינה לפני השבת. ועיקר הטעם בזה (שנפסק להלכה) כתב רבינו הרי"ף, שכל שלשה ימים ראשונים שאחר ההפלגה, האדם עלול לסבול מנענוע הספינה, כמו שנאמר (בתהלים קז) "יחוגו וינועו כשיכור", ואי אפשר לקיים מצות עונג שבת, ומשום כן אסרו רבותינו להפליג שלא לדבר מצוה. אבל הנוסע לדבר מצוה, פטור ממצות עונג שבת, משום ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה", ולכן לא אסרו עליו להפליג סמוך לשבת.

וכדברי הרי"ף כתב גם תלמידו הרמב"ם (בפרק ל מהלכות שבת), שאין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת "כדי שתתיישב דעתו עליו קודם השבת ולא יצטער יותר מדאי". וכן כתב מרן השלחן ערוך בזו הלשון: "מה שאין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת, הטעם הוא משום עונג שבת, שכל שלשה ימים הראשונים יש להם צער ובלבול".

הדין בים המלוח, ובנהר שאינו מלוח
מאחר וטעם האיסור בזה, הוא משום ביטול עונג שבת, כתבו רבותינו הראשונים, ומרן השלחן ערוך, שאיסור זה נוהג דוקא כאשר מפליג בספינה בים, שמימיו מלוחים, אבל המפליג בנהר שמימיו מתוקים, רשאי להפליג אפילו בערב שבת, מאחר ומחלת הים באה מחמת מליחות המים בצירוף תנועות הספינה, אבל בנהר שמימיו מתוקים, אין לחוש לזה כל כך.

(יש עוד פרט הנוגע להפלגה סמוך לשבת, שאין להפליג בערב שבת אפילו בנהרות המתוקים, אלא כשיש במים עומק שמשטח תחתית הספינה עד לקרקעית הנהר יש למעלה מעשרה טפחים, שהם כשמונים סנטימטר, אבל אם ידוע בבירור שאין בעומק הנהר שמונים ס"מ מקרקעית הספינה, אסור להפליג בו בערב שבת, משום איסור תחומין. וראה בחזון עובדיה שבת ח"א עמוד קח).

הדין בזמנינו
וכבר כתבנו בעבר, שאין להפליג בזמנינו בספינה שהיא מונהגת על ידי יהודים, או שרוב נוסעיה יהודים, כאשר ידוע שהנוסעים ישארו בתוכה בשבת, מאחר והמציאות היא שמחללים את השבת באותן ספינות שלא לצורך פיקוח נפש, וגם פעמים רבות הדלתות והברזים בספינות מופעלים על ידי חשמל, באופן שאין אפשרות שאדם שומר תורה יוכל להפליג בספינה כזו כשיודע שהיא עשוייה לפעול בשבת. ורק אם ידוע לו שלא קיימים חששות כאלה, והספינה מופעלת על ידי גויים, ורוב הנוסעים הם גויים, אז מותר להפליג בימים ראשון, שני, שלישי ורביעי. (עיין חזון עובדיה שבת ח"א עמוד קז).

ובהלכה הבאה הדברים יתבארו יותר.

-------------------------

הבהרה: לאחרונה עוררנו על כך שישנם בתים רבים שיש בהם מזוזות שלא ידוע על ידי מי נכתבו, והרבה פעמים הן פסולות. וכעת נודע לנו מפי מגידי אמת, כי ישנם בשוק מזוזות שמודפסות או נכתבות בסין, והן נראות כמהודרות, אך באמת הן פסולות לגמרי. ולכן בודאי שיש להקפיד לקנות מזוזות אך ורק מסוחר או סופר ירא שמים. ובעיה זו מצוייה במיוחד במקומות ציבוריים, כמו משרדים ממשלתיים, שקונים מזוזות רבות במחיר נמוך ללא זהירות כנדרש. והמזהיר והזהר, ירבה שלומם כמי נהר. 

-------------------------

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה