הלכה ליום שני כ"ד אייר תשפ"ג 15 במאי 2023

הפלגה בספינה קודם השבת

להלכה הבאה ישנם השלכות לכמה ענינים שנדון בהם בימים הבאים.

הפלגה בספינה סמוך ליום השבת
בברייתא במסכת שבת (דף יט.) תנו רבנן, אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת, במה דברים אמורים? לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה שפיר דמי. כלומר, אסור להפליג בספינה בתוך שלשה ימים שקודם השבת. וכל האיסור הוא דוקא כאשר נוסע לדבר הרשות, כגון שנוסע לטייל וכדומה, אבל אם נוסע לדבר מצוה, כגון שנוסע לארץ ישראל, מותר להפליג בספינה אפילו בתוך שלשה ימים שקודם השבת. וכדברי הברייתא, פסקו להלכה רוב רבותינו הראשונים, וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רמח סעיף א).

טעם האיסור להפליג קודם השבת
נחלקו רבותינו הראשונים, בטעם האיסור להפליג בספינה לפני השבת. ועיקר הטעם בזה (שנפסק להלכה) כתב רבינו הרי"ף, שכל שלשה ימים ראשונים שאחר ההפלגה, האדם עלול לסבול מנענוע הספינה, כמו שנאמר (בתהלים קז) "יחוגו וינועו כשיכור", ואי אפשר לקיים מצות עונג שבת, ומשום כן אסרו רבותינו להפליג שלא לדבר מצוה. אבל הנוסע לדבר מצוה, פטור ממצות עונג שבת, משום ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה", ולכן לא אסרו עליו להפליג סמוך לשבת.

וכדברי הרי"ף כתב גם תלמידו הרמב"ם (בפרק ל מהלכות שבת), שאין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת "כדי שתתיישב דעתו עליו קודם השבת ולא יצטער יותר מדאי". וכן כתב מרן השלחן ערוך בזו הלשון: "מה שאין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת, הטעם הוא משום עונג שבת, שכל שלשה ימים הראשונים יש להם צער ובלבול".

הדין בים המלוח, ובנהר שאינו מלוח
מאחר וטעם האיסור בזה, הוא משום ביטול עונג שבת, כתבו רבותינו הראשונים, ומרן השלחן ערוך, שאיסור זה נוהג דוקא כאשר מפליג בספינה בים, שמימיו מלוחים, אבל המפליג בנהר שמימיו מתוקים, רשאי להפליג אפילו בערב שבת, מאחר ומחלת הים באה מחמת מליחות המים בצירוף תנועות הספינה, אבל בנהר שמימיו מתוקים, אין לחוש לזה כל כך.

(יש עוד פרט הנוגע להפלגה סמוך לשבת, שאין להפליג בערב שבת אפילו בנהרות המתוקים, אלא כשיש במים עומק שמשטח תחתית הספינה עד לקרקעית הנהר יש למעלה מעשרה טפחים, שהם כשמונים סנטימטר, אבל אם ידוע בבירור שאין בעומק הנהר שמונים ס"מ מקרקעית הספינה, אסור להפליג בו בערב שבת, משום איסור תחומין. וראה בחזון עובדיה שבת ח"א עמוד קח).

הדין בזמנינו
וכבר כתבנו בעבר, שאין להפליג בזמנינו בספינה שהיא מונהגת על ידי יהודים, או שרוב נוסעיה יהודים, כאשר ידוע שהנוסעים ישארו בתוכה בשבת, מאחר והמציאות היא שמחללים את השבת באותן ספינות שלא לצורך פיקוח נפש, וגם פעמים רבות הדלתות והברזים בספינות מופעלים על ידי חשמל, באופן שאין אפשרות שאדם שומר תורה יוכל להפליג בספינה כזו כשיודע שהיא עשוייה לפעול בשבת. ורק אם ידוע לו שלא קיימים חששות כאלה, והספינה מופעלת על ידי גויים, ורוב הנוסעים הם גויים, אז מותר להפליג בימים ראשון, שני, שלישי ורביעי. (עיין חזון עובדיה שבת ח"א עמוד קז).

ובהלכה הבאה הדברים יתבארו יותר.

-------------------------

הבהרה: לאחרונה עוררנו על כך שישנם בתים רבים שיש בהם מזוזות שלא ידוע על ידי מי נכתבו, והרבה פעמים הן פסולות. וכעת נודע לנו מפי מגידי אמת, כי ישנם בשוק מזוזות שמודפסות או נכתבות בסין, והן נראות כמהודרות, אך באמת הן פסולות לגמרי. ולכן בודאי שיש להקפיד לקנות מזוזות אך ורק מסוחר או סופר ירא שמים. ובעיה זו מצוייה במיוחד במקומות ציבוריים, כמו משרדים ממשלתיים, שקונים מזוזות רבות במחיר נמוך ללא זהירות כנדרש. והמזהיר והזהר, ירבה שלומם כמי נהר. 

-------------------------

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה