הלכה ליום רביעי י' חשון תשפ"ז 21 באוקטובר 2026

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

טל בת זהבה הי"ו

הוקדש על ידי

פלונית

בגדים שהתייבשו בשבת

שאלה: בגדים שהיו רטובים בכניסת השבת, והיו תלויים על חבל הכביסה לייבוש, או שהיו בתוך מייבש כביסה לייבוש, האם מותר לקחתם בעצם יום השבת ולהשתמש בהם לצורך השבת?

תשובה: ביארנו כבר, שאסור לטלטל (להזיז) בשבת בגד רטוב מאד, מפני גזירת חכמים שמא יבא לסחוט את אותו הבגד בשבת ויעבור על איסור תורה של סחיטה בשבת. ואיסור זה של טלטול בגד רטוב בשבת, אינו שייך אלא בבגד שהוא רטוב ממש, אבל אם אינו רטוב אלא מעט, וכגון שנרטב רק מקצת ממנו, אין לחוש בזה לשמא יסחוט את הבגד, שכן אין רגילות לסחוט בגד שנרטב רק מעט, ולא גזרו בזה חכמים שמא יסחוט.

דברי המשנה ברורה
כתב הגאון המשנה ברורה (סימן שח סעיף קטן סג): בגד שהיה רטוב ב"בין השמשות", כלומר בשעת כניסת השבת, אין לטלטלו במשך כל השבת. כמו שמצאנו בלשון הגמרא, "מיגו דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולי יומא", כלומר, כל דבר שהיה מוקצה בשעת כניסת השבת, הרי הוא מוקצה לכל השבת. ואין אפשרות שדבר יהיה מוקצה בערב שבת, ובעיצומה של השבת יהפוך לחפץ המותר בטלטול.

אולם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו הליכות עולם ח"ג), העיר על דברי המשנה ברורה, ממה שכתב מרן הבית יוסף (סימן שי) בשם הארחות חיים:

"תמרים שנתן עליהם מים בערב שבת, כדי שהמים יקבלו את טעם התמרים ויהיה לו משקה לשתותו לאחר מכן, אף על פי שבשעת כניסת השבת אותם התמרים אינם מיועדים למאכל, וכמו כן המים אינם מיועדים עדיין לשתיה, מכל מקום הואיל והוא יודע שלאחר מכן בבוקר יום השבת יקבלו המים את טעם התמרים ויהיו טובים לשתיה, אין עליהם דין מוקצה, ומותר לשתות את המים בבוקרו של יום השבת".

כלומר, דבר שידוע מראש, בשעת כניסת השבת, שבעוד כמה שעות, הוא יהפוך לראוי ליום השבת, אין עליו תורת מוקצה לאחר מכן. ולכן, תמרים שלא היו ראויות למאכל, אבל היה ידוע שלאחר מכן הן תהיינה ראויות למאכל, מותר לאוכלן בשבת לאחר שהן תהיינה ראויות למאכל.

ואם כן הוא הדין לענין בגדים שהיו רטובים בכניסת השבת והיה אסור לטלטלם, שהואיל וידוע מראש, שהבגדים עתידים להתייבש במשך השבת ויהיו טובים ללבישה ולא יהיה שייך בהם חשש איסור סחיטה, מותר לטלטלם ביום השבת אחר שיתייבשו, ואין אנו אומרים שמתוך שהיו הבגדים אסורים בטלטול בבין השמשות, יאסר טלטולם לכל השבת.

ועוד הוסיף מרן רבינו זצ"ל, קושיא על דברי המשנה ברורה, שהרי אפילו בשעה שהבגדים רטובים, אין עליהם דין מוקצה ממש, שהרי הלכה בידינו, שמותר לכמה בני אדם לטלטל ביחד בגד שנרטב בשבת, מפני שאז אין לחוש שמא יבאו לסחוט את הבגד, כי כל אחד יזכיר לחבירו את האיסור. ואם כן, נמצא שגם בערב שבת לא היה הבגד מוקצה ממש. והוסיף על כך הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהרי מבואר בספר מגן אברהם (סימן שה ס"ק יא), שבגדים רטובים נחשבים "ראויים ללבישה", ואם כן על אף שאסור לטלטלם מחמת דין צדדי שמא יבא לסחטם, מכל מקום לא שייך לומר שהם מוקצים לכל השבת.

ולכן, בגד שהיה רטוב מערב שבת, והיה תלוי על חבלי הכביסה, או שהיה בתוך מייבש הכביסה וכיוצא בזה, מותר ללבשו ולטלטלו בשבת אחרי שיתייבש ויהיה טוב ללבישה.

ולסיכום:  בגד שהיה רטוב בשעת כניסת השבת, והתייבש במהלך השבת, והיה ידוע שיתייבש הבגד במהלך השבת, מותר לטלטלו וללבשו בשבת, ולא שייך בזה איסור מוקצה.

ויש להוסיף, שדין מוקצה בבגד רטוב בשבת, שייך דוקא באופן שהבגד היה רטוב בשיעור "טופח על מנת להטפיח". (כלומר הבגד היה רטוב כל כך, עד שהנוגע בו, נרטבת ידו, באופן שאילו יגע שוב בדבר אחר, ירטב גם אותו הדבר).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם דין זה נוהג גם ביום טוב? כ"א תשרי תשפ"ג / 16 באוקטובר 2022

כן. אין חילוק בין יום טוב לשבת בדין זה. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה