הלכה ליום שני כ"ד אייר תשפ"ג 15 במאי 2023

הפלגה בספינה קודם השבת

להלכה הבאה ישנם השלכות לכמה ענינים שנדון בהם בימים הבאים.

הפלגה בספינה סמוך ליום השבת
בברייתא במסכת שבת (דף יט.) תנו רבנן, אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת, במה דברים אמורים? לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה שפיר דמי. כלומר, אסור להפליג בספינה בתוך שלשה ימים שקודם השבת. וכל האיסור הוא דוקא כאשר נוסע לדבר הרשות, כגון שנוסע לטייל וכדומה, אבל אם נוסע לדבר מצוה, כגון שנוסע לארץ ישראל, מותר להפליג בספינה אפילו בתוך שלשה ימים שקודם השבת. וכדברי הברייתא, פסקו להלכה רוב רבותינו הראשונים, וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רמח סעיף א).

טעם האיסור להפליג קודם השבת
נחלקו רבותינו הראשונים, בטעם האיסור להפליג בספינה לפני השבת. ועיקר הטעם בזה (שנפסק להלכה) כתב רבינו הרי"ף, שכל שלשה ימים ראשונים שאחר ההפלגה, האדם עלול לסבול מנענוע הספינה, כמו שנאמר (בתהלים קז) "יחוגו וינועו כשיכור", ואי אפשר לקיים מצות עונג שבת, ומשום כן אסרו רבותינו להפליג שלא לדבר מצוה. אבל הנוסע לדבר מצוה, פטור ממצות עונג שבת, משום ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה", ולכן לא אסרו עליו להפליג סמוך לשבת.

וכדברי הרי"ף כתב גם תלמידו הרמב"ם (בפרק ל מהלכות שבת), שאין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת "כדי שתתיישב דעתו עליו קודם השבת ולא יצטער יותר מדאי". וכן כתב מרן השלחן ערוך בזו הלשון: "מה שאין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת, הטעם הוא משום עונג שבת, שכל שלשה ימים הראשונים יש להם צער ובלבול".

הדין בים המלוח, ובנהר שאינו מלוח
מאחר וטעם האיסור בזה, הוא משום ביטול עונג שבת, כתבו רבותינו הראשונים, ומרן השלחן ערוך, שאיסור זה נוהג דוקא כאשר מפליג בספינה בים, שמימיו מלוחים, אבל המפליג בנהר שמימיו מתוקים, רשאי להפליג אפילו בערב שבת, מאחר ומחלת הים באה מחמת מליחות המים בצירוף תנועות הספינה, אבל בנהר שמימיו מתוקים, אין לחוש לזה כל כך.

(יש עוד פרט הנוגע להפלגה סמוך לשבת, שאין להפליג בערב שבת אפילו בנהרות המתוקים, אלא כשיש במים עומק שמשטח תחתית הספינה עד לקרקעית הנהר יש למעלה מעשרה טפחים, שהם כשמונים סנטימטר, אבל אם ידוע בבירור שאין בעומק הנהר שמונים ס"מ מקרקעית הספינה, אסור להפליג בו בערב שבת, משום איסור תחומין. וראה בחזון עובדיה שבת ח"א עמוד קח).

הדין בזמנינו
וכבר כתבנו בעבר, שאין להפליג בזמנינו בספינה שהיא מונהגת על ידי יהודים, או שרוב נוסעיה יהודים, כאשר ידוע שהנוסעים ישארו בתוכה בשבת, מאחר והמציאות היא שמחללים את השבת באותן ספינות שלא לצורך פיקוח נפש, וגם פעמים רבות הדלתות והברזים בספינות מופעלים על ידי חשמל, באופן שאין אפשרות שאדם שומר תורה יוכל להפליג בספינה כזו כשיודע שהיא עשוייה לפעול בשבת. ורק אם ידוע לו שלא קיימים חששות כאלה, והספינה מופעלת על ידי גויים, ורוב הנוסעים הם גויים, אז מותר להפליג בימים ראשון, שני, שלישי ורביעי. (עיין חזון עובדיה שבת ח"א עמוד קז).

ובהלכה הבאה הדברים יתבארו יותר.

-------------------------

הבהרה: לאחרונה עוררנו על כך שישנם בתים רבים שיש בהם מזוזות שלא ידוע על ידי מי נכתבו, והרבה פעמים הן פסולות. וכעת נודע לנו מפי מגידי אמת, כי ישנם בשוק מזוזות שמודפסות או נכתבות בסין, והן נראות כמהודרות, אך באמת הן פסולות לגמרי. ולכן בודאי שיש להקפיד לקנות מזוזות אך ורק מסוחר או סופר ירא שמים. ובעיה זו מצוייה במיוחד במקומות ציבוריים, כמו משרדים ממשלתיים, שקונים מזוזות רבות במחיר נמוך ללא זהירות כנדרש. והמזהיר והזהר, ירבה שלומם כמי נהר. 

-------------------------

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה