הלכה ליום שני י' אייר תשפ"ג 1 במאי 2023

"מאד מאד מאד" הוי שפל רוח

כתב הרמב"ם (בפרק ב מהלכות דעות הלכה ג), שיש מידות, שאסור לאדם להתנהג בהן במדה בינונית. אלא עליו להתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר. והיא מדת הגאווה, שהיא גובה הלב, שאין זו דרך טובה שיהיה אדם "עניו" בלבד, אלא שיהיה שפל רוח ביותר, ורוחו נמוכה למאד, לפיכך נאמר במשה רבינו "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", ולא נאמר "עניו" בלבד. ולכן ציוו חכמים ואמרו, "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ", וכן אמרו בגמרא במסכת סוטה (דף ה.), מי שיש בו אפילו קצת גסות הרוח, יהיה בשמתא (כמו בחרם).

כלומר, שונה היא מדת הגאווה משאר המידות הרעות. שברוב המידות הרעות, יש מקום לנהוג בהן במידה בינונית. אבל מדת הגאווה, מצוה על האדם להתרחק ממנה מאד מאד לפי יכולתו. כי הקדוש ברוך הוא שונא את גסי הרוח, ומדת הגאווה היא שורש פורה רוש ולענה, לגלגל את האדם מכל המידות הטובות לכל המידות הרעות והתכונות המגונות.

והנה בתורתינו הקדושה נאמר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו "מְאֹד" מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. והקשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (מאור ישראל דרושים עמוד שכב), כיצד אמר לנו התנא "מאד מאד הוי שפל רוח", והרי אפילו לגבי משה רבינו שהיה עניו מכל אדם, לא נאמר אלא "עניו מאד", וכיצד זה התנא מוסיף ואומר "מאד מאד"?

והוסיף לשאול מרן זצ"ל, שבהמשך הפסוק נאמר "מכל האדם אשר על פני האדמה", ולכאורה לשם מה כל האריכות הזו? הרי ברור שאם משה היה עניו מאד, הכוונה שהיה עניו מאד ביחס לכל שאר בני האדם אשר על פני האדמה ולא לבני אדם שנמצאים בשמים?!

אלא כוונת הפסוק היא, "האדם אשר על פני האדמה", הכוונה לאדם המיוחד "שעל פני האדמה", שהוא תמיד מכופף את עצמו לאדמה, נכנס כפוף ויוצא כפוף מבית המדרש, ולא מתגאה בלבו, ואדם זה מקיים בעצמו "מאד מאד הוי שפל רוח". והדבר המיוחד במשה רבינו היה, שמעבר ל"מאד מאד" הוי שפל רוח, היה עניו "מאד", כלומר, "מאד" שלישי היה בו, יותר מן האדם שהוא שפל רוח "מאד מאד", וענותו גדולה מן הכל.

אבל אדם שאינו מנמיך את עצמו, אלא מתגאה בלבו, עליו דרשו בגמרא את הפסוק "וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ", והסבירו בגמרא (סוטה ה.), מה הכוונה "כראש שבולת", כמו אדם שהוא נכנס לשדה שלו, והוא קוצר תחילה את השבולים הגבוהות, כך הקדוש ברוך הוא נוטל את נשמותיהם של הגאוותנים תחילה. נמצאנו למדים שהגאווה גורמת לאדם קיצור ימים ושנים.

ויתירה מזו אמר רבי אלעזר, כל אדם שיש בו גסות הרוח, אינו קם בתחית המתים. שנאמר לגבי תחית המתים, שיאמר השם יתברך למתים: "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", ולא נאמר "שוכבי עפר", אלא "שוכני עפר", הם אותם שעשו את עצמם שכנים לעפר בחייהם, עליהם נאמר שיקומו בתחיית המתים, אבל מי שהגביה את עצמו תמיד, והתגאה בלבבו, עפרו לא יתעורר לתחיה בתחיית המתים.

ועוד אמרו בגמרא, שאם האדם הגאה, חזר בו, והנמיך את עצמו, הרי שחוזר ה' יתברך ומאריך את ימיו, שלא ימות אלא בזמנו, ויזכה לקום בתחית המתים, כמו האבות הקדושים, אברהם יצחק ויעקב.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה