הלכה ליום שישי י"ג ניסן תשפ"ה 11 באפריל 2025

ושאלה אשה משכנתה

נאמר בתורה, שקודם יציאת בני ישראל ממצרים, נצטוו לשאול משכניהם הגויים כלי כסף וכלי זהב ושאר דברים יקרי ערך, בכדי שבצאת בני ישראל ממצרים, יצאו ברכוש גדול, כהבטחת ה' יתברך. וכמו שנאמר "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות". ויש לשאול, איך באמת לקחו בני ישראל משכניהם כלי כסף וכלי זהב, כאילו בכוונתם להחזירם לאחר השימוש, בה בעת שלא היה בדעתם, אלא ליטול את הכלים לעצמם לצמיתות?

ואף שבזמנו של אלכסנדר מוקדון תבעו המצריים את כספם מאת בני ישראל, ואמרו "תנו לנו כסף וזהב שנטלתם", והוצרך להשיב להם גביהה בן פסיסא, שכלי הכסף היו מקצת שכרינו על כל עבודתינו במשך למעלה ממאתיים שנה, כמו שאמרו בגמרא במסכת סנהדרין (צ:). מכל מקום עדיין קשה הדבר, מדוע הוצרכו להוציא דבר שקר מפיהם, שהם נוטלים את הכלים בתורת שאלה, ולא בתורת תשלום.

עוד הוסיף להקשות מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, כיצד שיקרו בני ישראל, כאשר אמרו לפרעה שאין בכוונתם לצאת אלא ל"דרך שלשת ימים", ולאחר מכן הם יחזרו למצריים, והלא ידעו ישראל שבכוונת ה' יתברך להוציאם לעולם לארץ ישראל, ושלא יחזרו לראות את מצרים עוד, ואם כן איזה היתר היה להם בדבר לשקר בדברים אלו את אנשי מצרים הרעים?

ותשובה לזה, הביא מרן זצ"ל, בשם הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל (בספרו בן איש חיל, ח"א דף לז ע"ג), על פי משל, לאדם אחד שעבר על החוק, וגזר עליו המלך גזר דין מות, אך דרכם היתה, שקודם שיוציאו את הנידון למות, יביאוהו לפני המלך בכדי שיוכל לבקש מאת המלך כל מה שירצה, על פי חוק.

והנה, כאשר הביאוהו אצל המלך, שאל אותו המלך, מה תבקש שאעשה לך קודם גזר הדין? לקח הנידון למות צלוחית אחת מזכוכית, מלאה יין, שהיתה מונחת על שלחנו של המלך, ואמר למלך, רצוני, לשתות את כל היין הזה, בהיותי יושב על גג ארמון המלך, וצופה אל הנוף הנפלא הנשקף ממנו. אולם אני מתיירא, פן אפחד מאד מהממונים עלי מטעם המלך, שחרבותיהם שלופות בידיהם, ולא אוכל לשתות את היין הזה בשלוה, לכן אבקש מהמלך, שישבע לי שלא יהרגוני עד שאשתה את כל היין הזה שבצלוחית בנחת. וישבע לו המלך כאשר ביקש מאתו, ויצו המלך להעלותו על גג הארמון והצלוחית בידו, לשתות את היין שבתוכה בהשקט ובטח, וכן עשו.

העלוהו לגג הארמון, והנה הוא עולה במדרגות הגג, עשה עצמו כאילו נכשל, ויפול ארצה, ותפול הצלוחית לארץ ותשבר, וישפך היין כולו. ויחזירוהו אצל המלך לראות מה יאמר עתה מאחר והיין נשפך, ורצו להביא לו בקבוק אחר של יין. אולם הנידון אמר, הביאו לי את היין שהיה בצלוחית ואשתהו. ויאמר למלך, אדוני המלך, עתה אני רואה שצריך אתה לפטור אותי מכל גזירה, מאחר שנשבעת שלא יהרגו אותי עד שאשתה את כל היין שבצלוחית, וכעת היין אינו קיים, ואיך תקיים את שבועתך? ויתן לו המלך כתב חנינה, ויפטרהו לשלום.

הנמשל, כי ראה ה' יתברך, הצופה והמביט עד סוף כל הדורות, שלא יחזרו עוד ישראל למצרים להשתעבד, כי אחר יציאתם ממצרים, ירדוף אחריהם פרעה וכל חילו, וכולם יטבעו בים סוף, בעונש מה שעשו לישראל, שהיו מטביעים את בניהם ביאור, וכמו שאמרו רבותינו, בקדירה בה בישלו, בה נתבשלו. וכיון שנאבדו המצרים מן העולם, שוב לא היה לבני ישראל למי להחזיר את כלי הכסף וכלי הזהב, וכמו כן לא היה להם לאן לחזור אחר דרך שלשת ימים במדבר, הואיל וכל אנשי מצרים היו עתידים לטבוע בים סוף. וכענין הצלוחית שנשברה ונשפך היין.

-------------------

מערכת הלכה יומית מברכת את כל הלומדים והמנויים, שתזכו לשנים רבות, נעימות וטובות, תעלו ותצליחו בכל מעשיכם, מתוך שלום ושלוה ונחת וכל טוב. וכאן המקום להודות לרבני ההלכה היומית, ובפרט לכבוד הגאונים, רבי גבריאל אלבז שליט"א, הרב דק"ק ספרדים בגרייטנק ארה"ב, רבי דניאל לוי שליט"א מק"ק לידס באנגליה, רבי דוד פיטון שליט"א, רב קהלה ומורה צדק בצרפת, העושים עבודת קודש לשם שמים להגדיל תורה ולהאדירה, ישלם ה' שכרם, ותהי משכורתם שלימה מעם ה' אלקי ישראל.

ונזכה במהרה לראות בגאולה השלימה, ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים במהרה בימינו אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,
רציתי לשאול האם מותר לילד בגיל חינוך שאינו בר מצווה לעלות לקרוא בתורה באחת משבע העליות בשבת מבלי שעולה לתורה אלא רק קורא עבור אדם אחר? (בית כנסת ספרדי ) ט"ו חשון תשפ"ב / 21 באוקטובר 2021

בשני וחמישי אין להעלות קטן למנין שלושה עולים. ובשבתות אפשר להקל בזה במקום שאין מנהג ברור להיפך. ואם מדובר בנער הסמוך לגיל בר מצוה ועורכים לכבוד השמחה הנחת תפילין ומגיעים מוזמנים מהקרובים והמקורבים, יש מקום להקל בזה אפילו בשני וחמישי. וכל זה כמובן באופן שהקטן יודע לקרוא בתורה כראוי.

אין לי שאלה. רק רציתי לברך את כל הרבנים היקרים והנפלאים, כותבי ומגישי ההלכות באתר! כן יהי רצון שתבורכו מן השמים ותראו ברכה בכל מעשי ידיכם. בזכותכם אני לומד הלכות בכל יום, ואני חוזר שוב לאתר בגלל שההלכות תמיד אקטואליות (לפי מועדי השנה ומצבים מיוחדים כמו בתקופת הקורונה), יש בנוסף מקום לשאלות ותשובות, וגם העיצוב נוח וקריא. אני בטוח שאלפי קוראים נהנים כמוני, אז לפחות פעם אחת בשנה אני אומר תודה רבה למפעילי האתר וכל הרבנים המשיבים שעושים למעננו חיל. עלו והצליחו, חזקו ואמצו. מאחל בכל לב, דניאל ט"ז ניסן תשפ"א / 29 במרץ 2021

תודה רבה לך על הדברים. זכות התורה תעמוד לכם, חג כשר ושמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות,

שלום רציתי לדעת מה עושים עם הזרוע של הפסח. האם ניתן לאכול אותה ?ואם לא מה עושים איתה כי נשאר לנו מהחג ט"ו ניסן תשפ"א / 28 במרץ 2021

אתה יכול לאכול את הזרוע. תבורך,  

שלום
אם בני ישראל בארץ גושן היו ושכנם ישראל היו למה תורה כתיב ושאלה אישה משכנתה ומגרת ביתה י' שבט תשפ"א / 23 בינואר 2021

בספר מעשי ה' לרבי אליעזר אשכנזי נגד המהרי"ק מאריך ומוכיח מכמה מקומות, שיעקב ובניו היו בארץ גושן, עד שפרו וישרצו במאד מאד, ואז היו מפוזרים גם בכל ארץ מצרים, וזה מוכח גם ממה שאמרו שהיה ה' יתברך מדלג על בתי ישראל במכת בכורות, ומוכח שהיו גרים זה לצד זה. תבורכו מפי עליון, 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה