הלכה ליום רביעי י"ח ניסן תשפ"ה 16 באפריל 2025

המוצא חמץ בפסח

לפני שנדבר בענין המוצא חמץ בפסח, נסביר שתי נקודות:

הנקודה הראשונה, שאדם שעשה "ביטול חמץ", כלומר, אמר לפני הפסח בזמן הבדיקה או בזמן ביעור חמץ, את הנוסח "כל חמירא וחמיעא" וכו', שפירושו שהוא מבטל בלבו את החמץ, הרי שאז, אפילו אם עדיין יש חמץ ברשותו, מן התורה החמץ הזה בטל, ואינו עובר עליו באיסור משום "בל יראה ובל ימצא". כי משמעות "ביטול חמץ" שאדם הופך את החמץ שברשותו לעפר ואפר. ואין בו איסור. אולם בכל זאת רבותינו גזרו שאסור לאדם שישהה בביתו שום חמץ בפסח, שמא יבוא לאכול ממנו ויכשל באיסור כרת.

הנקודה השניה, שאין איסור בראיית חמץ בפסח, אלא כשהחמץ ברשותו של האדם. אבל אדם שנתקל בפסח בחמץ שמונח ברשות הרבים, והחמץ אינו שלו, אין עליו איסור בראיית החמץ הזה. ולכן אנשים שגרים במקומות שיש שם גויים שמוכרים חמץ, אינם צריכים לסגור את עיניהם בלכתם ברחוב, שהרי החמץ הזה אינו שלהם.

ועתה נבאר את הדין, במי שמצא חמץ בפסח. שיש לבאר מה הדין כאשר מצא את החמץ בביתו ביום טוב (בחג שביום הראשון וביום האחרון של פסח), ומה הדין כאשר מצא את החמץ בחול המועד.

בגמרא במסכת פסחים (דף ו.), "אמר רב יהודה אמר רב: המוצא חמץ בביתו ביום טוב, כופה עליו את הכלי". כלומר, מי שמוצא חמץ ביום טוב, אסור לו לטלטל את החמץ, שהרי הוא מוקצה, כמו עצים ואבנים, ולכן יכפה עליו סיר או כלי אחר, כדי להצניע אותו. ומיד לאחר מכן, בחול המועד, יוציאנו מביתו ויבער אותו, או ישליך אותו לשירותים וכדומה, כדי לאבדו לגמרי.

ונחלקו הפוסקים, האם הדברים הללו אמורים דוקא באדם שביטל את החמץ, שאז מציאות החמץ בביתו אינה אסורה אלא מדרבנן, ולכן אנו אומרים לו שביום טוב לא יטלטל את החמץ, או שאולי, אפילו אם לא ביטל את החמץ, יהיה אסור לו לטלטל את החמץ, אף על פי שבכל רגע שהחמץ בביתו הוא עובר עליו איסור מן התורה, של "בל יראה ובל ימצא".

ומרן השלחן ערוך (סימן תמו) לא חילק בין המקרים, ולכן כתבו כמה מרבותינו האחרונים, שאפילו אדם שלא עשה ביטול חמץ, אסור לו לטלטל את החמץ ביום טוב כדי להשליך אותו מביתו. וכן פסק הפרי חדש. אולם ברוך ה' בזמנינו כולם עושים ביטול חמץ, ושאלה זו כמעט ולא מצויה.

לכן למעשה, מי שמצא חמץ בביתו ביום טוב, יכפה עליו כלי. ואם מצא אותו בחול המועד, יבער אותו מיד, בשריפה או בהשלכה לשירותים כפי שביארנו.

כתב הריב"ש, שמי שמצא חמץ ברשות הרבים, אסור לו להרים את החמץ בפסח, מפני שבאותו רגע שהוא מרים אותו, הוא זוכה בו, ועובר עליו איסור משום "בל יראה ובל ימצא". וכן פסק המשנה ברורה בביאור הלכה (סימן תמו). לכן המוצא חמץ ברחוב בפסח, לא יגביה אותו, כדי שלא יזכה בו. (ואם ירצה, כמובן שיכול לשרוף אותו במקומו).

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה