הלכה ליום שלישי א' אייר תשפ"ה 29 באפריל 2025

העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד

שנינו בפרקי אבות (פרק ד משנה יא), "רבי אליעזר בן יעקב אומר, העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד, והעושה עברה אחת, קונה לו קטגור אחד".

ובפשוטו, כוונת דברי התנא, שהפרקליט, או הקטגור, הוא המלאך הנברא ממעשי האדם. וכמו שאמרו בפירוש בזוהר הקדוש (ח"ג דף שז ע"ב), שעל כל מצוה ומצוה יש מלאך. וכמו שאמרו במסכת סוטה (דף ג  ע"ב) כל העושה מצוה אחת, אותה המצוה יוצאת לפניו כשיגיע לעולם הבא. שנאמר "והלך לפניך צדקך", וזהו המלאך שהולך לפניו ומכריז, "פנו מקום!".

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שמטריח את עצמו לקיים את דברי הפוסקים הראשונים, ולפסוק הלכה כדבריהם, כשהוא נפטר ויוצא לעולם האמת, הפוסקים ההם יוצאים לקראתו. וכמו שאמרו בגמרא במסכת בבא קמא (דף קיא:), אמר רבא, כי שכיבנא רבי אושעיא נפק לוותי. כלומר, כאשר אפטר מן העולם, רבי אושעיא יצא לקראתי. ומדוע?, משום "דתריצנא מתניתין כוותיה", שיישב את דבר המשנה לפי שיטתו של רבי אושעיא.

וכתב עוד מרן הרב זצ"ל, שאין ספק, שמי שמיישב דעתו של מרן השלחן ערוך, ומעמיד הלכה כדבריו, יזכה שמרן יצא לראותו, והוא פרקליט גדול ונשגב מאין כמוהו. ויש להוסיף, שאין  הכוונה דוקא על תלמיד חכם, שמעמיד את ההלכה כדעת מרן השלחן ערוך, אלא אפילו כל אדם, הזוכה ומזכה את הרבים שינהגו נכון על פי ההלכה, ועל פי דעת מרן הקדוש, בכל עניני ההלכה הידועים לו, הן ממה ששומע בשיעורי תורה, והן ממה שרואה בספרים, ובסדר לימודו הקבוע, הרי זה זוכה לפרקליטים גדולים שיבאו להמליץ עליו ביום הדין.

ומעשה בענין זה הובא בספר מגיני שלמה, שחיברו זקנו של בעל ספר פני יהושע, הרי הוא הגאון רבי יהושע, שהיה אב בית הדין בקראקא לפני כארבע מאות שנה, וכל ענינו של הספר, הוא ליישב את דברי רש"י הקדוש, מן הקושיות שהקשו עליו בעלי התוספות. וכתב נכד המחבר בהקדמת הספר, שסיפר הגאון המחבר לתלמידיו, שרש"י בא אליו בחלום בשמחה גדולה, ואמר לו, בשביל שאתה טורח להצילני מפי אריות הגבורים החריפים בעלי התוספות, אני אבוא לקבל את פניך לעולם הבא, יחד עם כל תלמידי. וכן היה, שביום פטירתו חצי שעה קודם שכבה נר ישראל, והיו אצלו גדולי ישראל, אמר לפניהם, פנו מקום לרבינו מאור עינינו רבינו שלמה יצחקי (רש"י) שבא אלי, וכל קדושיו עמו, וקיבל אותי בשמחה להראות לי את דרך עץ החיים, באשר עמדתי תמיד לימינו לתרץ מעליו קושיות בעלי התוספות.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה