הלכה ליום שישי ד' אייר תשפ"ה 2 במאי 2025

פרשת השבוע - פרשת תזריע ומצורע – לשון הרע

מאת מערכת הלכה יומית

כתוב בפרשה: "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת, וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים". (ויקרא יג ב). כלומר, אדם שראה על בשרו נגע כל שהוא, היה בא אל הכהן, שיורה כיצד יש לנהוג.

רבותינו במדרש אמרו: "כיון ששמעו ישראל פרשת הנגעים, נתייראו (פחדו), אמר להם משה, אל תתיראו, אלו לעובדי אלילים, אבל אתם לאכול ולשתות ולשמוח, שנאמר "רבים מכאובים לרשע, והבוטח בה' חסד יסובבנהו". (תהילים לב, י).

יש להסביר את דברי המדרש כך: אמרו רבותינו במסכת ברכות (דף ה.) "יסורין ממרקין עוונותיו של אדם", כלומר, היסורין ממרקין עוונותיו, כמו הרופא שמנתח את החולה, שלמרות שהרפואה קשה לחולה, הרי היא לטובתו, כך במחלות הנפש, היסורין המה הניתוח שבאמצעותו מתרפאת הנפש. וזו כוונת הפסוק בתהילים, "רבים מכאובים לרשע", שהוא אינו מבין שהנגעים הם לתועלתו, אך "הבוטח בה' חסד יסובבנהו", שהבוטח בה', יודע כי מאיתו לא תצא שום רעה, והיסורין יסובבו לו חסד.

וזו כוונת המדרש, כיון ששמעו ישראל פרשת הנגעים, נתייראו פן יבואו עליהם ויצטערו מהם, אמר להם משה, אלו לרשעים, שהיסורין המה להם רק למכאוב, אבל אתם, לאכל ולשתות ולשמוח בהם, כי עליכם לקבל אותם באהבה, מפני שהם יסבו לכם רק טובה.

טעם הדבר שבא על האדם או על ביתו נגע צרעת, הוא מחמת איסור לשון הרע, וכמו שאמרו במסכת ערכין (טז.): "על שבעה דברין  הנגעים באים", ואחד מהם  - "על לשון הרע".

יש החושבים כי איסור לשון הרע הוא דוקא בדבר שקר, כגון שמעליל על חבירו עלילות דברים שאין בו, ומפרסם זאת. אך טעות בידם, כי אין זה "לשון הרע", אלא "הוצאת שם רע", ואילו איסור לשון הרע, הוא כאשר מספר דברי אמת על חבירו, ובכל זאת הדבר אסור בתכלית.

ושלושה ניזוקים מחטא לשון הרע: המספר, השומע, ומי שסיפרו עליו. 
אותו שסיפרו עליו ניזוק מלשונם הרעה, והמספר והשומע נענשים על חטאם בדיבור לשון הרע.

מספרים על הגאון החפץ חיים (שחיבורו המפורסם עוסק כולו בהלכות לשון הרע), שכאשר הגיע לגיל תשעים, ערך מסיבה בביתו, ותמהו עליו מקורביו, מדוע עושה לעצמו מסיבה כזאת גדולה, בהיותו בן תשעים. השיב להם, כי תמיד חשש הוא שאם יפטר מן העולם בלא אריכות ימים, ירננו אחריו בני אדם שהוא "נאה דורש ולא נאה מקיים", (שהוא רק דורש, אבל אינו מקיים את דרשתו) שהרי כתוב "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע", כלומר, אדם שומר את פיו מלשון הרע, זוכה לאריכות חיים. ולכן כאשר זכה לאריכות ימים, ערך מסיבה ושמח על כי נתקיים בו דברי הפסוק, ולא ירננו חס ושלום עליו ועל ספרו.

הדבר המרכזי שגורם לאדם שידבר לשון הרע על חבירו, הוא מפני שרואה  נגעי חברו ואינו רואה נגעי עצמו, כמו הגמל, שאינו רואה אלא את גיבנת חברו, ואינו יודע שאף הוא נושא גיבנת על גבו.

הגאון רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה רגיל לומר, כי האדם נברא עם שתי עיניים, כדי שבאחת יסתכל על חסרונותיו שלו, ובשניה על מעלותיו של חברו, אך בני אדם נוהגים להפך, בעין אחת מסתכלים על מעלותיהם שלהם, ובשניה על חסרונותיהם של חבריהם....

עד כמה גדול כחה של הלשון, צא ולמד ממה שאמרו במדרש תהלים (מזמור לט), "אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני", מעשה היה במלך פרס שנטה למות ונעשה כחוש מאוד, אמרו לו הרופאים, אין לך תקנה עד שיביאו חלב לביאה ותשתה מחלבה ותתרפא, שלח אצל מלך שלמה בן דוד, מיד שלח שלמה וקרא לבניהו בן יהוידע, אמר לו כיצד נוכל למצוא חלב לביאה? אמר לו בניהו, תן לי עשרה עזים, הלך הוא ועבדי המלך לגוב האריות, והיתה שם לביאה אחת מינקת גוריה, יום ראשון עמד לו מרחוק והשליך לה אחת, ביום שני התקרב מעט והשליך אחרת, וכן בכל יום ויום, לסוף העשרה ימים נתקרב אצלה, עד שהיה משחק עמה, ולקח מחלבה והלך לו לדרכו, ונתנו את החלב לרופא המלך, כשהיה בדרך, ראה בחלומו את אבריו רבים זה עם זה, הרגליים אומרים אין בכל האיברים כמונו, שאם לא הלכנו לא היה הגוף יכול להביא את החלב, ענו הידים ואמרו, אין כמונו, שאם לא היינו ממשמשין לא היה יכול להביא מן החלב, העיניים אמרו, אנו למעלה מן הכל, שאם לא היינו מראים לו הדרך, לא היה נעשה כלום. ענה הלב ואמר אני למעלה מכם, שאם לא נתתי העצה, לא הועלתם כלום. ענתה הלשון ואמרה, אני טובה מכם, שאם לא הדיבור מה הייתם עושים? ענו כל האיברים והשיבו ללשון, איך לא יראת להדמות אלינו, ואת יושבת במקום חושך ואפילה, ואין בך אפילו עצם כשאר האיברים! אמרה להם הלשון, היום תאמרו שאני שולטת בכם!

כשניעור משנתו, שמר את החלום בלבו והלך לדרכו, נכנס אצל המלך, ואמר לו, הא לך חלב כלבא שבקשנו בשבילך ותשתה! מיד קצף המלך עליו וצוה לתלותו, שככה זילזל במלך, (שהביא לו חלב של כלבה, במקום חלב לביאה). כשהמתין לקראת מותו, חלם שוב, וכל איבריו רועדים, אמרה להם הלשון, הלא אמרתי לכם היום שאין בכם ממש, אם אני מצילה אתכם תודו לי שאני שולטת עליכם? אמרו לה, כן! כשהתעורר, מיד אמר לתולים אותו, השיבוני אל המלך, השיבוהו אל המלך, אמר לו למה ציוית לתלותי? אמר לו, מפני שהבאת לי חלב כלבתא. אמר לו, אצלינו קוראים ללביאה כלבתא, וזה חלב לביאה. לקח ממנו המלך, שתה ונתרפא, ופטרו אותו לשלום. אמרו לה האיברים, עכשיו אנו מודים לך, שאת שולטת על כל האיברים, וזה שאמר שלמה המלך (משלי יח כא) "מות וחיים ביד הלשון".

אשרי אדם שאינו מדבר דברי לשון הרע. 

שבת שלום

שאלות ותשובות על ההלכה

ערב שבת שלום.
בהלכה יומית לעש"ק "תזריע מצורע" , ציינתם "הבוטח בה' חסד יסובבנהו", בעוד בתהילים (לב, י), כתוב "יסובבנו".
גם בסוף תפילת ריבונו של עולם לשלוש רגלים מצוין "יסובבנהו".
מה הסיבה לשינוי. ד' אייר תשפ"א / 16 באפריל 2021

הסיבה לשינוי היא טעות סופר. וצריך לומר יסובבנו. תבורך,

דברי מוסר אלה הם גם דברי תורה, גדולים רבים עסקו בכך. האם הם ביטלו תורה בעצם עיסוקם? למדנו הלכה כבדרך סיפור. ד' אייר תשפ"א / 16 באפריל 2021

תבורך מפי עליון, חזקו ואמצו,

שלום
זה בסדר גמור שיש גם דברי מוסר.
אדרבה.
חזק ואמץ ! ד' אייר תשפ"א / 16 באפריל 2021

תבורך מפי עליון,

שלום רב, מתי יסתיימו כל הסיפורי אגדות ויתחילו שוב ההלכות כמו בעבר? מרגיש כמו ביטול תורה. או שהאתר הפך במקום הלכה יומית - להיות סיפורי מוסר - לדאבון לב כולנו ? ד' אייר תשפ"א / 16 באפריל 2021

ביום שני הקרוב בעזרת ה' נחזור ללימוד הלכה.

מרן זצ"ל, הוא זה שאמר לי לפרסם בתקופה כזו דברי מוסר, ואמר לי שאין זה ביטול תורה, כי יש צורך גם בזה. גם אני סברתי כמו שכבודו מעיר, אבל מרן זצ"ל העמידנו בקרן אורה. תבורך מפי עליון,

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה