הנה ביארנו כבר, כי מצוה לברך בסעודות השבת על "לחם משנה", דהיינו שני לחמים או חלות, והנה מצוי הדבר, שאין לאדם שתי חלות ללחם משנה, וברצונו לצרף לחלה האחת שבידו, חלה נוספת מן המקפיא, שהיא עדיין קפואה ואינה ראוייה למאכל, והשאלה הנשאלת אם נכון לעשות כן, או שאין חלה כזו מצטרפת ללחם משנה?
והנה ביארנו כבר, כי אין חיוב לבצוע משתי החלות בסעודת השבת, ולא נאמרה מצות לחם משנה אלא בשעת הברכה, אבל לבצוע אין חיוב אלא מחלה אחת. וכמו שכתב כן הרשב"א בשם רבינו האי גאון, ועוד מרבותינו הראשונים. ומעתה נראה שכיון שאין חיוב לבצוע משתי החלות, אם כן מותר לברך על שתי חלות אף שאחת אינה ראויה עדיין למאכל.
ואף שאין החלה ראויה עדיין למאכל בשעה שהיא קפואה, מכל מקום כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שהואיל והיא עתידה לאחר זמן להיות ראויה למאכל, לאחר שהיא תפשיר, ואין צורך בשום פעולה על מנת להביאה למצב שתהיה ראויה למאכל, ראויה היא גם כעת למצוות לחם משנה. וראיה לדבר ממה שכתב הגאון רבינו עקיבא איגר, לגבי חלה שנאסרה באכילה מכיון שאפו אותה ביום טוב הסמוך ליום השבת (אף שאסור להכין מיום טוב לשבת, ואם עבר והכין מיום טוב לשבת, נאסר אותו הדבר באכילה), מכל מקום מותר לצרפה ללחם משנה, מכיון שאין האיסור באכילת חלה זו אלא מדרבנן, ולאחר זמן היא מותרת באכילה, ועל כן לענין מצות לחם משנה יש להקל לצרפה לחלה השנייה. ואם כן הוא הדין גם כן לענין חלה קפואה, שאף שיש מניעה לאכלה לפי שעה, מכל מקום מכיון שאחר זמן היא ראויה למאכל, יש לצרפה ללחם משנה במקום שאין שם חלה אחרת.
ועל כן להלכה מותר לצרף חלה קפואה ללחם משנה, והמחמיר לבקש משכנו חלה אחרת שהיא ראויה כבר למאכל, תבא עליו ברכה.
