הלכה ליום רביעי ט' כסלו תשפ"ד 22 בנובמבר 2023              

ההלכה מוקדשת לזכות ולשמירת

כל חיילינו היקרים

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לשלום
יתן להם כח וגבורה, ויפלו כל אויבינו תחתיהם
וישובו לבתיהם, ששים ושמחים, בריאים ושלמים
וישמור ה' את כל השבויים, יתן להם רחמים, ולא יאונה להם כל רע
ושבו בנים לגבולם, במהרה אכי"ר

הוקדש על ידי

הלכה יומית

תאריך ההלכה: ט' כסלו תשפ"ד 22 בנובמבר 2023

קטגוריה: שבת


לחם משנה

ביארנו את דין הסעודה השלישית, וברצוננו לבאר גם את דין הנשים לגבי סעודה שלישית, אך ענין זה הוא משולב עם דין הנשים לגבי חיוב בציעה על "לחם משנה", ולכן נקדים תחילה מהו דין "לחם משנה", ובהלכות שאחרי כן נחזור לדין הנשים בסעודה שלישית.

דברי רבי אבא
בגמרא במסכת שבת (קיז:), אמר רבי אבא, חייב אדם לבצוע על שתי ככרות בשבת, שנאמר (אודות המן שהיה יורד במדבר), "ולקטו לחם משנה". דהיינו שתי כיכרות לחם. אמר רב אשי, אני ראיתי את רב כהנא, שהיה לוקח בידיו בשעת הברכה שתי ככרות, אבל לא היה בוצע (חותך) את שתי הככרות, אלא רק אחת מהן. וטעמו, שהרי כתוב "ולקטו לחם משנה", כלומר שרק אחזו בידיהם לחם משנה, אבל לא היו בוצעים בתחילה אלא כיכר אחד.

ומבואר מן הדברים שחובה על כל אדם מישראל, ביום שבת קודש, בעת בציעת הפת בסעודות השבת, לקחת בידיו שתי ככרות לחם, זכר לנס המן שירד במדבר. (וצריך שיהיו הככרות מכוסות מעליהן במפה לפני שיברכו עליהן, כמו שביארנו כבר, וגם על השלחן מתחת הככרות צריך שתהיה מפה).

איך בצע רבי זירא?
עוד מבואר בגמרא, שרבי זירא, היה בוצע מן הפת חתיכה גדולה, שתספיק לו לכל הסעודה. ואף שביום חול אין לנהוג כן, שהרי נראה הדבר כרעבתנות, שלוקח לעצמו בתחילה חתיכה גדולה, ויש בזה חסרון ממדת דרך ארץ, מכל מקום ביום השבת שעושה כן רק בכדי לחבב את מצות האכילה והעונג בשבת, אין בזה חשש שיראה כרעבתן, ואדרבא, מצוה לעשות כן.

איך ינהג בשעת הברכה?
בשעת הברכה על הפת, אוחז בידו את שתי הכיכרות, באופן שאחת למעלה ואחת למטה, וכשבוצע, יש אומרים שטוב יותר שיבצע מן הכיכר שלמטה, ויש אומרים שעדיף יותר לבצוע מן הכיכר שלמעלה. ומרן הבית יוסף (סימן רעד) כתב בשם הכל בו, "יש נוהגים לבצוע על הכיכר התחתון ולא העליון, ואנו נוהגים לבצוע מן העליון". והוסיף על זה מרן הבית יוסף, אבל אני ראיתי גדולים שבוצעים מן התחתון, ושמעתי שכן נכון לעשות על פי הקבלה. וכן פסק בשלחן ערוך, שיש לבצוע מן התחתון.

אלא שבאמת אין הדבר מוסכם, כי רבינו האר"י כתב שיש לבצוע מן הכיכר שלמעלה ולא מן התחתונה. וכן כתב הרשב"א בתשובה, שמנהגו לבצוע מן העליון. לכן כל אדם רשאי להמשיך במנהגו בזה, שלכל המנהגים יש על מה לסמוך, ואלו ואלו דברי אלקים חיים.

ומרן זצ"ל היה נוהג שלא היה נוטל את הכיכרות בידיו, אלא מניח עליהן את ידיו, ובסיום הברכה היה נוטל את התחתונה, ומניח אותה על העליונה, ובוצע ממנה. (עיין הליכות עולם ח"ג עמוד פו).

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

היי שלום שמי שי , אני אשמח אם הרב או מישהו אחר יספר את הסיפור שלי. סיפור שהיה לי עם הרב עובדיה יוסף זצק"ל : לפני שבע שנים ב ג' מר חשוון בבוקר החלטתי לשים כיפה על הראש למרות הקושי של מה יגידו בעבודה והסביבה . בצהריים של אותו יום שמעתי על האבידה הגדולה של עם ישראל .הרב נפטר. לפני 4 שנים בערך הרב עובדיה יוסף זצק"ל בא אליי בחלום ראיתי אותו ממש עם הגלימה והכובע שלו . החלום היה באמצע הלילה ממש . לא מאותם חלומות שבאים בסוף הלילה וחולמים שטויות . ושאל " מה יש לך בכיס " אמרתי לו שזה הפלאפון שלי ואני שומע הרבה סרוטנים והרצאות של רבנים . הוא אמר : " לא טוב בכלל תחליף תעשה את הפלאפון תהפוך אותו לכשר " . אמרתי לו בסדר . נישקתי לו את היד . ואמרתי לו שבאותו בוקר של אותו יום שהוא הסתלק מהעולם אני התחלתי לשים כיפה באופן קבוע . וככה נגמר החלום . לאחר כמה שבועות החלטתי לעשות את ולהפוך את הפלאפון אומנם ל"חכם" אבל כשר ברוך השם.
אני אשמח שהרב הוא מישהו מהכולל יספר את הסיפור שלי בעילום שם . אם תוכל בבקשה
ושהסיפור הזה ייצא לאור . לזכות הרבים. לשם שמיים בלבד!!

נ.ב
כל שנה בהילולה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל מתעורר בי הרצון החזק לזכות אחרים בסיפור הזה , אני בטוח שגם הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה רוצה שנפיץ לכל עם ישראל את הסיפור הזה , כי זה לא דור קל אבל חזק .
תודה רבה רבה ,אשמח לתשובה בחזרה גם אם כן או לא.
שי

ד' חשון תשפ"א / 22 באוקטובר 2020

חזק ואמץ! אשריך ואשרי חלקך זכותו תגן עליך, ותזכה לכל הברכות שבתורה,

בקידוש מקדמים לברך על היין ולאחר מכן על הלחם.
אבל הלחם הוא העיקר למה מקדמים את היין?

ט"ו תמוז תשע"ה / 2 ביולי 2015

יש לקדש לכתחילה על היין, שנאמר, זכרו כיין לבנון, וכן נאמר, נזכירה דודך מיין, ודרשו רבותינו (בפסחים קו.), שבמקום שאנו מקיימים זכור את יום השבת לקדשו, כלומר, בשעת אמירת הקידוש, יש לזוכרו על היין. ולדעת רש"י בנזיר (ג.), היא דרשה ממש מן התורה. אולם לדעת רוב רבותינו הראשונים, ובכללם רבינו תם בתוספות, אינה אלא מדרבנן, שדרשו כן מדברי קבלה. אבל לכל הדעות, יש להקדים את היין כאמור.

כתבתם - במידה ולא יצאו לידי חובה ע״י בעל הבית יש לברך על לחם משנה אחר.
יש לברך דווקא על לחם משנה אחר, או שאפשר על אותו לחם שבירך עליו בעל הבית? כ"ח אייר תשע"ב / 20 במאי 2012

אפשר לצרף חלה אחת חדשה, עם החלה שבעל הבית בירך עליה.