הלכה ליום שלישי ב' חשון תשפ"ז 13 באוקטובר 2026

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה.

אדם שאינו שומר מצוות
ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותינו, שאדם כזה נקרא "ישראל מומר". ודין ישראל מומר לגבי "יין נסך", שוה לדין הגוי שנגע ביין, שאוסר אותו לשתיה כמו שביארנו.

"מומר להכעיס" "מומר לתיאבון"
אמנם מבואר בפוסקים כי ישנם שני סוגים של "ישראל מומר". האחד, הוא יהודי שמזלזל באחת ממצוות התורה, והוא עושה כן "להכעיס", כלומר, כדי למרוד בה'. והסוג השני, הוא יהודי שמזלזל באחת ממצוות התורה, אך אינו עושה כן במרד ממש כדי להכעיס, אלא "לתיאבון" כלומר, כדי למלאות את תאוות לבו.

ואותם שאינם שומרים תורה ומצוות בזמנינו, רובם ככולם אינם נחשבים כמומרים "להכעיס", שהרי בזמן הזה רוב ככל מחללי השבת הם מאותם שטעו אחר הוריהם שחינכו אותם בחינוך קלוקל, והם אינם מודעים בכלל לחומרת מעשיהם, ולכן לא שייך להחשיב אותם כמומרים "להכעיס".

"מחלל שבת לתיאבון"
ובכל זאת, לגבי אדם שמחלל שבת, הדין הוא שיהודי שמחלל שבת שווה לדין גוי. ואף על פי שהוא אינו מחלל שבת אלא מפני החינוך שקיבל וכדומה, בכל זאת, מאחר ועוון חילול שבת הוא חמור יותר משאר העוונות, כי בכך שהאדם מחלל שבת, הוא מראה בעצמו שאינו מאמין במעשה בראשית, לכן הוא אוסר את היין שהוא נוגע בו. ואף על פי שהוא עומד בקדושתו, קדושת ישראל, שהרי ישראל שחטא עדיין ישראל הוא, מכל מקום לעת עתה, עד שיחזרו כל ישראל בתשובה בעזרת ה', דינו לענין יין נסך שווה לדין גוי.

חילול שבת בפרהסיא
וכמובן שחומרא גדולה זו, שייכת דוקא לגבי יהודי המחלל שבת במלאכות האסורות מן התורה. וכן מדובר דוקא באופן שחילל שבת ברבים, אבל אם חילל שבת בסתר, אין הוא נחשב כמומר לגבי הלכות יין נסך. ומכל מקום, אותם מחללי שבת שבזמנינו, רובם מחללים את השבת בנסיעה ברכב בכבישים, והרי הם בכלל "מחלל שבת בפרהסיא", והרי הם אוסרים את היין במגעם.

הדין למעשה
ומעתה לעיקר הדין, נראה שיהודי שהוא מחלל שבת, שמזג יין לכוס של יהודי אחר, אותו היין אסור בשתיה. כדין יין נסך, שאסור בשתיה אם מזגו אותו הגוי. ולכן אותם ההולכים לאכול ולשתות במסעדות, עליהם להזהר היטב שלא ימזוג להם יין מלצר יהודי שאינו שומר שבת, כי בזה נאסר יינם שבכוס בשתיה. אולם אם לא מזג המלצר מן היין, אלא רק פתח את הבקבוק, אין היין שבתוך הבקבוק נאסר בשתיה, וכן אם מזג מן היין, לא נאסר כל היין שבבקבוק בשתיה, אלא רק היין שמזג לתוך הכוס.

מחלל שבת ועושה קידוש
כתב הגאון רבי יעקב עטלינגר בשו"ת בנין ציון החדשות, שאף על פי שמעיקר הדין מומר לחלל שבת אוסר את היין במגעו. מכל מקום נראה, שאלה מישראל שבזמנינו, שיש בהם שמתפללים תפילת שבת ועושים קידוש, ואחר כך הולכים ומחללים, אין הם אוסרים את היין במגעם. שהרי כל הטעם שמי שמחלל שבת נחשב כגוי, הוא מטעם שעל ידי חילול שבת נראה עליו שהוא כופר במעשה בראשית, ולכן הוא נחשב כמי שאינו מקיים את כל התורה כולה, אבל זה שאומר בפירוש בפיו "ויכולו השמים והארץ" וכו', אי אפשר להחשיבו ככופר, ואינו אוסר יין במגעו. והסכימו לדבריו פוסקים רבים. ויש חולקים בדבר. ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שהמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך.

ולסיכום: יין שנגע בו יהודי מחלל שבת בפרהסיא, הרי דינו כדין יין נסך. ולכן מקפידים מאד ביקבים כשרים, שכל מהלך ייצור היין יהיה אך ורק על ידי פועלים שומרי שבת. ואם יהודי שאינו שומר שבת מזג יין לתוך כוס, הרי היין שבכוס אסור בשתיה. אבל שארית היין שבבקבוק, מותר בשתיה, ולא נאסר כלל. ויש אומרים שאם היהודי המחלל שבת הוא מתפלל תפילת שבת ואומר קידוש, אין הוא נחשב כגוי, ואינו אוסר את היין במגעו. ויש חולקים. והמיקל בדבר יש לו על מה שיסמוך.

שאלות ותשובות על ההלכה

מדוע נאסר היין בשתיה אם מזג אותו מלצר מחלל שבת, והרי זה זה רק כוחו ואינו גוגע ביין, ומרן פסק (ביו"ד קכ"ד ז') שגוי עובד ע"ז שאסר את היין רק בשתיה ולא בהנאה מפני צד נגיעה כגון ע"י כוחו, הרי שבכזה אופן שנעשה ע"י גוי שאינו עובד ע"ז כגון ישמעאלי היין מותר בשתיה, ודין מחלל שבת לא חמור מישמעאלי, א"כ למה לאסור את היין שמזג המלצר ? (מזיגת יין לא נחשב שיכשוך כמבואר בב"י.) י"ח טבת תש"פ / 15 בינואר 2020

גם בנכרי שאינו עובד עבודה זרה, היין הניצוק לתוך כלי, נאסר. ובסימן קכד ס"ז מדבר באופן שנגע שלא בכוונה. ועיין הליכות עולם ח"ז עמוד קסה שדיבר בזה.

לגבי ההלכה, רוב היינות הם מבושלים ואז לכאורה אין בעייה של יין נסך. כ"ז חשון תש"פ / 25 בנובמבר 2019

יבואר בעזרת ה' בהמשך. ולעצם הדבר, אין זה נכון שרוב היינות מבושלים. רק חלקם, ורק הזולים שבהם.

האם מי שחזר בתשובה ובביתו לא שומרים שבת, אך עשים קידוש, יכול לשתות מהיין שנמזג על ידי מי שלא שומר שבת? כ"ה שבט תשע"ח / 10 בפברואר 2018

אם מדובר באנשים שעושים קידוש וכדומה, יש אומרים שאינם אוסרים את היין. ובמקום צורך יש מקום להקל כדבריהם. ולכתחילה יקח יין מבושל, או מפוסטר, שיין כזה אינו נעשה נסך אפילו על ידי גוי.

מאיפה הרב יודע לחלק את הדין של חילוני שהוא אסור רק אם מזג אבל לא אסור אם נגע? אם חילוני שמחלל שבת בפרהסיא נחשב לגוי לענין יין נסך, למה לחלק את דינו? ט"ז אייר תש"ע / 30 באפריל 2010

שלום רב!

החילוק מבואר בספר הליכות עולם חלק ז עמוד קנח.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה