הלכה ליום שני י"ב תשרי תשפ"ה 14 באוקטובר 2024

מצוות הסוכה

סעודת קבע
בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב בסוכה", אבל פחות משיעור זה מותר לאכול מחוץ לסוכה, ולפיכך גם אם אוכלו בתוך הסוכה, אין מברך על אכילה זו לישב בסוכה.

האוכל עוגות
האוכל עוגות כשיעור יותר מכביצה, כלומר, כשישים גרם עוגה, חייב לאכול בסוכה, אבל אינו מברך על ברכת "לישב בסוכה" משום שיש מחלוקת הפוסקים אם יש לעוגה דין פת ממש, ומשום ספק אין לברך על אכילה זו, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", וכפי שביארנו בכמה מקומות.

אבל אם אוכל מהעוגות כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה, שהוא שיעור שלוש ביצים, (שהם קרוב למאה וששים ושתיים גרם), צריך גם לברך ברכת "לישב בסוכה" כדין האוכל פת ממש. (אולם גם כשאוכל שיעור כזה, אינו מברך אלא "מזונות", ורק אם יאכל שיעור של מאתים ושש עשרה גרם, יוכל לברך על העוגה המוציא וברכת המזון). ולמנהג האשכנזים יש חילוקי מנהגים בעניינים אלו ולא נוכל לפרט את כולם.

דין הנשים
נשים פטורות מן הסוכה, כשם שהן פטורות מרוב "מצוות עשה שהזמן גרמן". כלומר, המצוות שהן בקום עשה (ולא בשב ואל תעשה) והן תלויות בזמן. והרי מצות סוכה היא בקום עשה, והיא תלויה בזמן, (שהוא ימי הסוכות), ולכן נשים פטורות ממנה. ואם הן אוכלות בסוכה, בודאי יש להן שכר גדול על כך, ומסוגלת המצוה להגן עליהם מכל רע. ומכל מקום הנשים לא תברכנה על ישיבתן בסוכה "לישב בסוכה".

ולמנהג רבים מן האשכנזים, נשים מברכות גם על מצוות שהן פטורות מהן, כגון מצות נטילת לולב ואמירת ההלל וקריאת שמע וכיוצא בזה, ועל כן למנהגן הן מברכות גם על ישיבה בסוכה. וכפי שהזכרנו כמה פעמים.

לסיכום: אסור לאכול מחוץ לסוכה סעודה עם לחם, כאשר אוכל מן הלחם יותר משיעור כביצה (שהוא כחמשים וארבע גרם פת). וכאשר אוכל בסוכה שיעור זה, צריך לברך לפני שאוכל ברכת "לישב בסוכה". וכן מי שאוכל עוגה בשיעור זה חייב לאכלה בסוכה, אולם אין לברך על אכילת עוגה בסוכה, אלא אם אוכל עוגה בשיעור של כמאה וחמישים וארבע גרם (ומעט יותר), שאז עליו לברך על מצות הישיבה בסוכה. הנשים אינן חייבות לישב בסוכה, ואם הן מתחסדות לישב בסוכה, שכרן רב מאד. אולם אל להן לברך על ישיבה זו, משום שאינן מצוות בה מן הדין.

מי שאינו יכול בשום אופן לאכול בסוכה, הרי הוא פטור מן הסוכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אני בא לאכול פת בשיעור שמחייב לשבת בסוכה.
מתי אני מברך ליישב בסוכה, בין נטילת ידיים לברכת המוציא? י"ד תשרי תשפ"ב / 20 בספטמבר 2021

מברכים בין הנטילה לברכת המוציא. לפני שיושבים.

האם מותר לאכול מצה מחוץ לסוכה י"ח תשרי תשפ"א / 6 באוקטובר 2020

עד שיעור כביצה, מותר. יותר משיעור כביצה, אסור.

אם הבנתי נכון חלה טעות בסיכום. אם אכל 154 גרם מזונות בערך.לישב בסוכה. ולפי מה שהבנתי רק אם אכל 230 גרם מזונות בערך לישב בסוכה. י"ד תשרי תשפ"א / 2 באוקטובר 2020

לא. ברכת לישב בסוכה יש לברך גם בשיעור שלוש ביצים. המוציא וברכת המזון אין לברך עד שיאכל קביעות סעודה כמו בכל ימות השנה.

מה פוסקים להלכה דמצות זה קלי ואנוהו דאורייתא דרבנן או מידת חסידות ?
נפק"מ לקישוט הסוכה, מה לכוין בשעת תליית הקישוטים. י"ג תשרי תשפ"א / 1 באוקטובר 2020

מבואר בסוכה דף יא: ובדברי הראשונים שאם מקיים זה אלי ואנוהו מקיים מצוה מדרבנן. אבל יש לה שורש בתורה. 

האם מותר לבני ישיבות לשמוע שירת נשים שאני לא מכיר את האישה ואיני ראיתי אותה?? י"ג תשרי תשפ"א / 1 באוקטובר 2020

אם הדבר אינו מביא להרהור, ומדובר בשירים שאינם מלאים דברי עגבים, מן הדין יש להקל, אבל אמרו, הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו. 

האם יש את הדין שמנהג קודם להלכה?? י"ג תשרי תשפ"א / 1 באוקטובר 2020

תלוי מתי. יש מנהג שהוא בטעות, ואינו עוקר הלכה. ויש מנהג שניתן לישבו על פי ההלכה, ואף שאילו לא היה המנהג לא היינו עושים כן, אבל המנהג מוסיף תוקף. ויש בזה גם תנאים מהי ההגדרה של מנהג, כי לא כל דבר שנהגו בו איזה זמן כבר יחשב למנהג. 

כתבתם שאם אוכל מהעוגות כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה, שהוא שיעור שלוש ביצים (שהם קרוב למאה וששים ושתיים גרם), צריך גם לברך ברכת "לישב בסוכה" כדין האוכל פת ממש. מרן זצ"ל בהליכות עולם חלק ב עמוד רפ כותב: ואם אוכל פת הבאה בכסנין באופן שקובע סעודתו עליה, דהיינו שאוכל כשיעור ארבע ביצים [דהיינו ע"ב דרהם, שהם כמאתים וששה עשר גרם. וטוב להחמיר שיאכל כמאתים ושלושים גרם], שהדין בזה הוא שצריך ליטול ידיו ולברך המוציא, ולאחר סעודתו צריך לברך ברכת המזון, מברך גם לישב בסוכה. לא מוכרח שיש סתירה בין הדברים, אך עדיין הייתי שמח לדעת איפה אפשר ללמוד את החילוק שכתבתם שבשלוש ביצים מברך לישב בסוכה אך לא מברך המוציא וברכת המזון לעומת ארבע ביצים שכן. ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

שאלתך יפה, והשיב עליה מרן זצ"ל ספרו חזון עובדיה סוכות, עמוד קלו, שיש חילוק בין קביעות סעודה לענין המוציא, לבין קביעותה לענין סוכה, כיון שמרן בשלחן ערוך פסק שדי בשיעור שלוש ביצים, ואף שהוא מחלוקת, מכל מקום כיון שמצות סוכה מן התורה, וכיון שיש בזה עוד ספקות, יש לברך אפילו בשיעור זה

למעלה כתבם בעוגה 162 גרם ובסיכום כתבם 154 זה נכון או שנפל טעות סופר? ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

השיעור בסיום, הוא המדוייק יותר, וכתבנו בתחילה באופן כללי

כיצד הרב זצ"ל פסק לגבי אכילת מזונות כשיעור סעודה (216 גרם), בעניין נטילת ידיים עם ברכה או ללא ברכה? ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

עם ברכה

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום רביעי, ליל יום חמישי, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק......

לקריאת ההלכה

עשרה בטבת בערב שבת

ביום שישי הקרוב, יחול יום עשרה בטבת, שהוא היום שבו אנו מתענים (צמים) בכל שנה ושנה, עד שיבוא משיח צדקינו. מפני שביום זה, סמך מלך בבל על ירושלים, כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל, (פרק כד), "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת), בֶּעָשׂוֹר לַח......

לקריאת ההלכה