סעודת קבע
בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע), הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב בסוכה", אבל פחות משיעור זה מותר לאכול מחוץ לסוכה, ולפיכך גם אם אוכלו בתוך הסוכה, אין מברך על אכילה זו לישב בסוכה.
האוכל עוגות
האוכל עוגות כשיעור יותר מכביצה, כלומר, כשישים גרם עוגה, חייב לאכול בסוכה, אבל אינו מברך על ברכת "לישב בסוכה" משום שיש מחלוקת הפוסקים אם יש לעוגה דין פת ממש, ומשום ספק אין לברך על אכילה זו, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", וכפי שביארנו בכמה מקומות.
אבל אם אוכל מהעוגות כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה, שהוא שיעור שלוש ביצים, (שהם קרוב למאה וששים ושתיים גרם), צריך גם לברך ברכת "לישב בסוכה" כדין האוכל פת ממש. (אולם גם כשאוכל שיעור כזה, אינו מברך אלא "מזונות", ורק אם יאכל שיעור של מאתים ושש עשרה גרם, יוכל לברך על העוגה המוציא וברכת המזון). ולמנהג האשכנזים יש חילוקי מנהגים בעניינים אלו ולא נוכל לפרט את כולם.
דין הנשים
נשים פטורות מן הסוכה, כשם שהן פטורות מרוב "מצוות עשה שהזמן גרמן". כלומר, המצוות שהן בקום עשה (ולא בשב ואל תעשה) והן תלויות בזמן. והרי מצות סוכה היא בקום עשה, והיא תלויה בזמן, (שהוא ימי הסוכות), ולכן נשים פטורות ממנה. ואם הן אוכלות בסוכה, בודאי יש להן שכר גדול על כך, ומסוגלת המצוה להגן עליהם מכל רע. ומכל מקום הנשים לא תברכנה על ישיבתן בסוכה "לישב בסוכה".
ולמנהג רבים מן האשכנזים, נשים מברכות גם על מצוות שהן פטורות מהן, כגון מצות נטילת לולב ואמירת ההלל וקריאת שמע וכיוצא בזה, ועל כן למנהגן הן מברכות גם על ישיבה בסוכה. וכפי שהזכרנו כמה פעמים.
לסיכום: אסור לאכול מחוץ לסוכה סעודה עם לחם, כאשר אוכל מן הלחם יותר משיעור כביצה (שהוא כחמשים וארבע גרם פת). וכאשר אוכל בסוכה שיעור זה, צריך לברך לפני שאוכל ברכת "לישב בסוכה". וכן מי שאוכל עוגה בשיעור זה חייב לאכלה בסוכה, אולם אין לברך על אכילת עוגה בסוכה, אלא אם אוכל עוגה בשיעור של כמאה וחמישים וארבע גרם (ומעט יותר), שאז עליו לברך על מצות הישיבה בסוכה. הנשים אינן חייבות לישב בסוכה, ואם הן מתחסדות לישב בסוכה, שכרן רב מאד. אולם אל להן לברך על ישיבה זו, משום שאינן מצוות בה מן הדין.
מי שאינו יכול בשום אופן לאכול בסוכה, הרי הוא פטור מן הסוכה.
