הלכה ליום ראשון י"ג תשרי תשפ"ו 5 באוקטובר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

רינה בת קלרה הי"ו

הוקדש על ידי

המשפחה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה
נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי שלא תכה אותם השמש. (ולא הושיבם ה' בסוכות ממש כמו שאנו עושים).

לכן כשיושב אדם בסוכה, טוב שיכוין, שציונו השם יתברך לישב בסוכה, זכר ליציאת מצרים וזכר לענני כבוד שהקיפם הקדוש ברוך הוא. ומובא במדרש, "וענן ה' עליהם יומם", שבעה עננים היו, ארבע מארבע רוחות העולם (כלומר מצד צפון דרום מזרח ומערב), וענן אחד מלמעלה, ואחד מלמטה, וענן אחד מלפניהם, והיה מנמיך לפניהם ההרים, ומגביה לפניהם הבקעות, והורג את הנחשים והעקרבים, מנקה ומסדר את הדרך לפניהם. לכן נצטווינו לישב בסוכה שבעת ימים.

הטעם שחג הסוכות הוא בתשרי
כתב רבינו הטור, הטעם שנצטוינו לעשות סוכה בחודש תשרי, ולא בזמן יציאתנו ממצרים בחג הפסח, לפי שחודש ניסן הוא בתחילת הקיץ, ואז הדרך היא לעשות סככה לצל, ולא הייתה ניכרת עשיית הסוכה שהיא לפי מצות הבורא יתברך, ולכן ציונו השם יתברך לעשות הסוכות בחודש תשרי, שהוא תחילת החורף, שהוא זמן הקור והגשמים, ודרך כל אדם להיכנס ולשבת בביתו, ואילו אנחנו יוצאים מן הבית לישב בסוכה, ובזה יראה לכל שאנו עושים כן בשביל מצות המלך שצוונו עלינו לעשותה.

מתי יש לבנות את הסוכה?
זריזים מקדימים למצוות, לפיכך נכון להזדרז תיכף למחרת יום הכיפורים לעסוק בעשיית הסוכה, ומצוה לעשות הסוכה בעצמו ולא על ידי שליח, ואם אינו יכול לעשות בעצמו, ישתדל על כל פנים להניח בעצמו את הסכך על גבי הסוכה, ואם אינו יכול גם לסכך בעצמו, יעשה הכל על ידי אדם אחר, ויאמר לו "שלוחי אתה לעשות סוכה". ועיקר עשיית הסוכה הוא הנחת הסכך על גבי הדפנות, שבזה באה הסוכה לידי הכשר. ויש במעשה הסוכה כמה פרטי דינים, ונשתדל לבארם בהלכות הבאות.

ההנהגה בסוכה
יש להשתדל שלא לדבר בתוך הסוכה כמעט בדברי חולין, אלא להרבות בתוכה בדברי תורה, ושירות ותשבחות להשם יתברך. כי קדושת הסוכה רבה מאד, וכל המרבה בדברי תורה ויראת שמים בסוכה, ומרבה אהבה ואחווה ושלום ורעות עם בני ביתו, אין לשער גודל מעלתו, אשרי חלקו וגורלו.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה