הלכה ליום שני כ' טבת תשפ"א 4 בינואר 2021

שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, ועיקר הטעם לאיסור בזה, הוא משום שהציורים שעל הפרוכת עלולים להפריע לאדם בכוונת התפילה. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סי' צ סכ"ג). וכן פסק הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת יתרו).

והנה בספר אור לציון ח"ב (עמ' סד), הביאו בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, שיש לחלק בזה, שאם הציורים הם על בגד שאינו רגיל שיהיה לפניו בשעת התפילה, כגון שנזדמן לו להתפלל באיזה מקום שתלוי שם בגד מצוייר שאינו רגיל בו, שאז יש להמנע מלהתפלל מול בגד כזה. אבל מול פרוכת שהוא רגיל תמיד שהיא לפניו, אין לחוש בזה כל כך לבלבול הכוונה, ולכן מותר להתפלל מול פרוכת כזו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בשו"ת יביע אומר ח"ט (עמ' רלו), כתב לחלוק על דברי האור לציון בזה, משום שמסתבר יותר שלעולם פרוכת מצויירת גורמת לבלבול הכוונה, ואין לחלק בזה בין פרוכת לבגד שנמצא לפניו רק באקראי מה שלא חילקו הפוסקים כלל.

ומלבד כל זה, הלא מבואר בזהר הקדוש, ועוד בדברי המקובלים (בספר חרדים לרבינו אלעזר אזכרי), כי מי שאינו נזהר לעצום עיניו בשעת התפילה, הרי הוא מזלזל בשכינה שנמצאת כנגד המתפלל, וכך הם דברי הזהר הקדוש והמקובלים בענין זה: "מאן דפקח עינוהי בשעתא דצלותא, אקדים עליה מלאך המוות, וכד תיפוק נפשיה לא יזכה לאסתכל בנהורא דשכינתא, ועליה כתיב, כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו". עד כאן. ופירוש הדברים, מי שפוקח את עיניו בשעת התפילה, בשעה שתצא נפשו מן העולם מקדים לבא אליו מלאך המוות, ואינו זוכה לראות בשכינה בשעת פטירתו, שהרי הוא מזלזל בשכינה שמסתכל בה תמיד בשעת התפילה. ועליו נאמר, כי מכבדי, מי שמכבד את השכינה, אכבד, אותו השם יתברך יכבד בשעת מותו שיזכה לראות בשכינה, שהרי נאמר "כי לא יראני האדם וחי", בחייו אין הוא רואה, אבל רואה הוא בשעת מותו, ובוזי, מי שמבזה את השכינה בשעת התפילה, שעיניו משוטטות ורואות מה שלפניו, יקלו, הוא גם כן יתבזה בשעת פטירתו. ואם כן הדבר ברור שאין הדבר נכון להקל בזה כלל, ועל כל אדם ואדם להזהר מאד בשעת התפילה לעצום את עיניו אף במקום שאין לפניו דבר שמבלבל את הכוונה, או שישים את עיניו בסידור שלפניו, שגם זה נחשב כמי שעוצם את עיניו.

ולסיכום: יש להזהר בשעת תפילת העמידה, לעצום את העינים או להסתכל בסידור, ואל לו לאדם להסתכל לפניו ולכל עבר בשעת התפילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

כמדומה שמרן זצוק"ל היה מתפלל מתוך סידור, לפחות כשהיה מתפלל בביתו ב' אדר תשפ"א / 14 בפברואר 2021

אמרנו כן, שמרן זצ"ל נהג להתפלל מתוך סידור.

האם מותר לי להעיר לאבי על שאינו עוצם עיניו בתפילה (כמובן בדרך כבוד "ראיתי שכתוב...")? כ"א טבת תשפ"א / 5 בינואר 2021

בצורה כו של "ראיתי כתוב", מותר. וכמובן הכל בחכמה יעשה, שלא תהיה בו פגיעה.   

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה