הלכה ליום ראשון י"א חשון תשס"ט 9 בנובמבר 2008

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

להרה"ג רבי מרדכי (אליהו) צמח בן מזל

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

האם מותר לומר קדיש וקדושה במנגינה של שירים של גויים?

רבי יהודה החסיד בספר חסידים, כתב, מי שקולו נעים, יזהר שלא יזמר ניגוני נכרים, כי עבירה היא, ולא ניתן לו קול נעים אלא לשבח לבורא יתברך, ולא לעבירה.

ונראה שכוונתו היא שמזמר שירי הגויים עם המילים שלהם שהם שירי עגבים, וכמו שכתב בשו"ת הרי"ף (לרבינו יצחק אלפסי, רבו של רבינו יוסף אבן מגאש, רבו של הרמב"ם.) בזו הלשון: שליח ציבור שמרנן (שר) בפיו שירי ישמעאלים, ומוציא מפיו דברי נבלה מסלקין אותו ממשרתו, ועליו ועל כיוצא בו נאמר 'נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה'. והובא להלכה ברמ"א (אורח חיים סימן נג). אבל לומר שירי קודש ופזמונים במנגינה שהולחנה למילים של שירי עגבים, נראה שאין בזה איסור כלל, כי מבנגינה עצמה אין שום איסור ולא זכר לאיסור.

ואף שיש כמה פוסקים (ובתוכם הגאון רבי מסעוד רקח בספר מעשה רוקח) שסוברים שאפילו כשהשיר מצד עצמו יהיה קודש, כגון קדיש או קדושה או מילים של שבח ותפילה לה', מכל מקום ניגון הנוכרים שבו יפסידהו. מכל מקום דעת הרבה גאוני ישראל הייתה להקל בזה. וכן ידוע מכמה גאונים שחיברו שירות ותשבחות על פי הלחן של מנגינות שירי עגבים, ומהם שירי הבקשות שחוברו על ידי הגאונים, רבי שלמה לנייאדו, ורבי אברהם ענתבי, ורבי מרדכי לבטון, ועוד רבים אחרים. גם הגאון רבי שמעון אלוף שליט"א (רבה של קהילת אהבה ואחוה בניו יורק) האריך בזה בתשובה, שאף אם נאמר שיש איזה פגם במנגינה, וכמו שכתב הגאון הרב חיד"א, שכל מנגינה של גויים יש בה טומאה ועלולה לגרום פגם רוחני לשומעה, מכל מקום זהו דוקא במקום שהמנגינה נשארה בחזקת הנכרים, ועדיין היא ברשות הטומאה, אבל כל שהעבירו כבר את המנגינה לשירי קודש, אין לחוש בזה לשום צד איסור כלל. ומעשה כל הגאונים שנהגו לעשות כן, הוא הוא הוראה מפיהם שכן נכון לעשות.

ולכן העיקר להלכה שיש להקל בזה להרכיב מילות קודש על מנגינות של שירי נכרים, ומכל מקום יש להעדיף הרכבת המנהיגות בתפילה על שירי קודש הידועים לקהל, אף שגם שירים אלו נוסדו על מנגינות של גויים, כיוון שברבות הימים כבר נשכחו המילים של הגויים ונשארו במקומם שירי קודש. וכבר יצרו מרשות הטומאה לרשות הקדושה, וכן נוהגים. 

והדבר ברור, שגם אם מותר לשמוע שירי גויים לעל מנת להעביר את אותן המנגינות לקדושה, זהו דוקא במקום שאין שום חשש שיבא להרהר ולחשוב על איזה ענין אסור בשעה ששומע את אותם השירים. וכן צריך שיהיו אותם השירים בסגנון המיישב את הדעת, ולא שירים שכל תכליתם הוללות וריקנות, שבשירים כאלה בודאי שאין צד להקל לשומעם, ולא להשתמש בהן לדבר איסור.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה בדבר של שמיעה של שמיעה מנגינות שהולחנו על ידי גויים ומנוגנים ע"י גוים, האם מותר לי לשמוע את המנגינות שהם ניגנו? ו' תשרי תשע"ב / 4 באוקטובר 2011

שלום!
מותר מעיקר הדין לשמוע נגונים שהולחנו על ידי גויים. וממדת חסידות טוב להחמיר בזה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה