בהלכה הקודמת ביארנו, שכשם שאסור להכין שום דבר משבת לחול, כמו כן אסור להכין מיום טוב לחול, וכן אסרו חכמים להכין מיום טוב לשבת, ולפיכך אסור להכין ביום טוב של חג השבועות שום דבר לכבוד שבת, אם לא על ידי עירוב תבשילין כמו שנבאר.
בשנה זו (תשס"ט) יחול יום טוב ראשון של שבועות ביום ששי ערב שבת. ואסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת אלא על ידי "עירוב תבשילין", דהיינו שיניח פת ותבשיל מערב יום טוב (דהיינו מיום רביעי) לשבת (דהיינו לצורך אכילתו בשבת) בכדי שיהיה ניכר שאינו מתחיל בבישול ובאפיה ביום טוב לצורך השבת, אלא רק מסיים מלאכתו. (ביאור הדבר, שמפני כבוד יום טוב, אסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת, אבל אם התחיל לבשל לשבת מערב יום טוב, ואינו אלא מסיים מלאכתו ביום טוב, אין בכך פגיעה בכבוד יום טוב, ולכן מניחים תבשיל ופת מערב יום טוב לצורך השבת, בכדי להראות שכבר התחיל עוד קודם יום טוב בהכנת המאכלים לצורך השבת, וביום טוב עצמו אינו אלא כמסיים מלאכתו). ואם לא עשה עירוב תבשילין, אינו יכול לבשל ביום טוב לצורך השבת.
הפת והתבשיל שצריך להשאיר, יש בהם כמה פרטי דינים, והנהוג הוא להניח פת, דהיינו לחם, (במשקל של כ-30 גרם) וביצה קשה. וכשלוקח הפת והתבשיל בערב יום טוב מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על מצות עירוב. (ויברך בשם ומלכות, כלומר, עם הזכרת שם ה' ואלהינו מלך העולם, כדין כל הברכות), ואחר כך יאמר: בדין עירובא יהא שרי לנא לאפויי ולבישולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת (בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת). ואחר כך שומר את הפת והתבשיל , ואוכלם (לכתחילה) בליל שבת.
ברוב המקומות נוהגים רבני העיר לעשות עירוב תבשילין, באופן מיוחד שמועיל לאותם ששכחו לעשות עירוב תבשילין, ולכן אם שכח לעשות עירוב תבשילין והרב הנמצא במקומו עשה עירוב באופן כזה, יכול לסמוך על עירובו של הרב, ומותר לבשל ביום טוב לצורך השבת, ומכל מקום לכתחילה חייב כל אדם לעשות עירוב תבשילין בביתו.
אף על פי שעשה עירוב תבשילין, לכתחילה יש לסיים את כל המלאכות שעושים לצורך השבת ביום טוב, בעוד היום גדול, כלומר בשעה מוקדמת, ולא להמשיך במלאכות עד סמוך לכניסת השבת. ומכל מקום אם נתעכב מחמת איזו סיבה, רשאי להמשיך לבשל ביום טוב עד סמוך לשקיעת החמה.
הדלקת נרות שבת ביום טוב של חג השבועות, צריכה להיות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, מפני שלאחר מכן כבר מתקדש היום בקדושת השבת, ואסורה הדלקת הנר. ומותר להכין את נרות השבת ביום טוב עצמו.
מי שאינו חושב לבשל לכבוד שבת ביום טוב, ואינו עושה עירוב תבשילין אלא בכדי שיוכל להכין נרות שבת ביום טוב, וכן על מנת שיוכל להדליק את נרות השבת ביום טוב, אינו מברך על העירוב, אלא מניח העירוב בלא ברכה.
