הלכה ליום רביעי ב' תמוז תשפ"ג 21 ביוני 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מורי ואבי עטרת ראשי

אשר מסעוד בן זוהרה ז"ל

שמחר ג' בתמוז יום פקודת שנתו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

קימה באמצע התפילה

שאלה: אם באמצע אמירת "פסוקי דזמרה", אדם זקן בבית הכנסת עובר על ידי, האם עלי לעמוד?

תשובה: מצוות התורה היא (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:), "שיבה" זה שהוא זקן בשנים. "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כלומר, לעמוד לגמרי), כדי להדר את פניו. והיא מצות עשה מן התורה. וכן, חובה לעמוד בפני אדם זקן, בן שבעים שנה.

ולגבי השאלה, אם אדם נמצא באמצע פסוקי דזמרה, או חלק אחר מחלקי התפילה, האם עליו לעמוד בפני אדם זקן?

הנה מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף (יורה דעה סימן רמד), הביא תשובת "אחד קדוש" שמצא בכתיבת יד, שכתב שמפרשת הקרבנות, כלומר, מתחילת תפילת שחרית ממש, ועד עלינו לשבח, הכל עוסק בשבחו של הקדוש ברוך הוא, ונחשב "צורך גבוה", כמו עבודת בית המקדש, (על פי הקבלה), ולכן, אם אדם, עוסק בהם, ורואה זקן או תלמיד חכם שנכנס לארבע אמותיו (לשני מטר שלו), לא יקום מפניו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו.

כלומר, מאחר ובאמירת כל התפילה, אנו עסוקים בשבחו של ה', אין זה כבוד לה' שנחלוק כבוד לאדם זקן או לתלמיד חכם בזמן כזה, ולכן אין לעמוד בפניהם עד סיום התפילה ממש.

אולם מרן החיד"א עצמו, דחה את דברי אותו קדוש, וכתב על זה: "דליתנהו להני מילי, דלאו דסמכא אינון", כלומר, אין הלכה כהדברים הללו, שאינם ברי סמכא, ועינינו הרואות שהמנהג לעמוד בפני תלמידי חכמים בבית הכנסת בשעת אמירת פסוקי דזמרה, וכן בברכות קריאת שמע, ואין לחוש בזה לכך, שחולק כבוד לתלמיד בפני הרב, כלומר בפני ה', אלא אדרבה, בכך שאנו מקיימים את מצות ה' לעמוד בפני תלמידי חכמים וזקנים, מתרבה כבוד ה' בעולם ששומרים את מצוותיו.

ולהלכה, מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בתשובה שהובאה בילקוט יוסף חלק ראשון עמוד עז), הביא את דברי מרן החיד"א הלכה למעשה, והביא שעוד מהפוסקים כתבו כן, שאפילו באמצע אמירת פסוקי דזמרה וכל חלקי התפילה, אם נכנס אדם זקן או תלמיד חכם, יש לעמוד בפניו כרגיל, ובזה יתרבה כבוד שמים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה