הלכה ליום ראשון כ"ט סיון תשפ"ג 18 ביוני 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום שרלו שרלי ברמי ז"ל בר טיטה אסתר ודוד ע"ה

שהיום פקודת שנתו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

עילום שם

השוכח להזכיר יעלה ויבא בתפלת ראש חודש

מחר (מהיום בלילה), יום שני, וכן ביום שלישי, יחולו ימי ראש חודש תמוז. ולכן נדון בשאלה הנוגעות ליום ראש חודש.

שאלה: מי ששכח להזכיר בתפלת ראש חודש, "יעלה ויבא", האם עליו לחזור ולהתפלל שנית?

תשובה: הדבר ידוע בסדר התפלה של ראש חודש, שאנו מזכירים באמצע ברכת "רצה" שבתפלת העמידה, נוסח "יעלה ויבא", שבו מוזכר ענין ראש חודש, שיחדשהו ה' לטובה ולברכה. ונוסח זה הוא מעיקר תקנת חכמים שסידרו עבורינו את כל נוסחי התפלה.

בגמרא במסכת ברכות (ל:) מבואר, כי מי שטעה ולא הזכיר "יעלה ויבא" בתפלת ראש חודש (וכמו מחר, ומחרותיים, שהם ימי ראש חודש תמוז), חייב לחזור ולהתפלל שוב את תפלת העמידה. משום שהמתפלל בלא הזכרת ראש חודש, הרי הוא כמי שלא הזכיר חלק מנוסח התפלה שכולו תקנת חכמים, ועליו לחזור ולהתפלל שנית את תפלת העמידה. (ובכל מקום שאנו אומרים שעליו לחזור ולהתפלל, הכוונה רק לתפלת העמידה).

ובגמרא שם, מבואר בדברי רבי יוחנן, שכל מה שאמרנו שמי ששכח לומר יעלה ויבוא חוזר להתפלל, זהו דוקא באדם יחידי, אבל השליח ציבור שהתפלל ושכח בתפלתו להזכיר "יעלה ויבא", אינו חוזר, מפני טורח הציבור, שיצטרכו כולם להמתין ולשמוע שנית את תפלת החזן, ולכן לא הצריכוהו חכמים לחזור ולהתפלל, ודי לו במה שיזכיר אחר כך את ענין ראש חודש בתפלת המוסף. אבל אדם יחיד שהוא מתפלל, בין הוא מתפלל בציבור, ובין הוא מתפלל ביחידות בביתו, ושכח להזכיר יעלה ויבא של ראש חודש בתפלה, חייב לחזור ולהתפלל שנית. וטוב שיחזור להניח תפילין כשמתפלל פעם שניה. (וכמו שביאר ענין זה באורך, מרן רבינו זצ"ל בספר הליכות עולם בראש חלק ה).

ולסיכום: השוכח להזכיר "יעלה ויבוא" בתפלת ראש חודש, ונזכר לאחר שסיים את התפלה, עליו לחזור ולהתפלל שנית. ואם נזכר לפני שסיים את תפלת העמידה, עליו לחזור ל"רצה", ולומר "יעלה ויבוא" כהלכה. וכמבואר בדברי מרן בשלחן ערוך (סימן קכו).

וכל זה שייך דוקא בתפלת שחרית או בתפלת מוסף ומנחה של ראש חודש, אבל השוכח להזכיר יעלה ויבא בתפלת ערבית של ראש חודש, אינו צריך לחזור כלל על תפלתו.

שאלות ותשובות על ההלכה

חוזר לרצה או מתחילת תפילת 18? (אם שכח יעלה ויבוא וסיים 18) א' תמוז תשפ"ג / 20 ביוני 2023

אם סיים לומר יהיו לרצון (השני), חוזר לראש התפילה. תבורך.

מדוע בסעודות ליל שבת ושבת בבוקר אם שכח לומר "רצה והחליצנו", בברכת המזון חוזר לראש. ואילו בראש חודש שחל בשבת שכח לומר "יעלה ויבוא" בסעודות שבת בברכת המזון. לא חוזר לראש? ז' כסלו תשע"א / 14 בנובמבר 2010

שלום רב!

כל סעודה שחייבים לאכול בה פת מחמת קדושת היום, כגון סעודות שבת הראשונה והשנייה, הרי שאם שכח לומר יעלה ויבא, צריך לחזור. ולכן בסעודה שלישית אם שכח לומר יעלה ויבא אינו חוזר. וכן בסעודת ראש חודש שאין חיוב לאכול פת, אם שכח לומר יעלה ויבא אינו חוזר.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה