הלכה ליום שישי כ"ד אב תשפ"ו 7 באוגוסט 2026

פרשת השבוע - פרשת ראה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצוק"ל, ראש בית מדרש לרבנים תפארת רשב"י וראש כולל ברכת אברהם

נאמר בפרשה: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה, אֶֽת הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹֽהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹֽהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל".

לכאורה הדברים הללו הם סותרים אחד את השני. כי מצד אחד נאמר, רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם "הַיּוֹם", ומצד שני נאמר כי את הברכה והקללה יש לתת על הר גריזים ועל הר עיבל לאחר בוא בני ישראל לארץ ישראל. אם כן, מתי נתן ה' את הברכה ואת הקללה?

וביאור הדברים, נמצא בדברי רבותינו במדרש, "הככר והמקל נתנו כרוכים מן השמים". וביאר מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל (ויאמר אברהם), כי שכר המצוות ועונש העבירות ניתנו כרוכים יחד עם המצוות והעבירות. כי כאשר אדם עושה מצוה, מיד נמשך יחד אתה השכר ששייך לה. על דרך מה שאמרו רבותינו במסכת שבת (כג:), "הזהיר במזוזה, זוכה לדירה נאה, הזהיר בציצית, זוכה לטלית נאה, הזהיר בקידוש היום על היין, זוכה וממלא גרבי יין". כלומר, תיכף עם עשיית כל מצוה ומצוה, יש איזה ענין של שכר בעולם הזה שנמשך עמה. והוא שכר בעולם הזה. וזהו שנאמר, אנכי נותן לפניכם "היום". מה שאין כן הברכה והקללה שנתן אחר כך על גריזים ועל הרב עיבל, זהו השכר והעונש לעולם הבא, וזה נרמז במה שנאמר בהמשך "והיה כי יביאך".

ויש עומק בדברים, כמו שאמרו במדרש (פסיקתא איכה פ"ג), משעה שאמר הקדוש ברוך הוא "אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", מיני אז "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב", כלומר, ה' יתברך לא מביא טובה או רעה על האדם, אלא המצוות עושות שלהן והעבירות עושות שלהן. וזה הדבר אשר הניח "היום" לפניהם, שאינו מתייחס כלל לכל הברכות והקללות שנאמרו בהר גריזים והר עיבל, אלא הוא דבר בפני עצמו, שמכאן ולהבא כל הטובות והרעות באות מכח המצוות והעבירות.

ועל דרך זה אמרו במדרש, (שמעוני משלי רמז תתקנט), "וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה" (משלי פרק כ), רבי נתן ורבי אחא בשם רבי סימון אמרו, אם עשית חבילות חבילות של עבירות, עשה כנגדן חבילות חבילות של מצות, אם חטאת בעינים רמות, עליך לקיים "והיו לטוטפות בין עיניך", אם חטאת בלשון שקר, עליך לקיים "ולמדתם אותם את בניכם", אם חטאת בידים שופכות דם נקי, עליך לקיים "וקשרתם לאות על ידך". וזהו משום שבכל עבירה שהאדם עושה, הוא פוגם באותו אבר שהוא חטא בו, וממילא נמשך קלקול באותו אבר. ולכן את התיקון גם כן יצטרך לעשות באותו אבר שפגם בו.

ויש במדרש רבה (פרשת בראשית), שכאשר חטא קין והרג את הבל, ביקש סליחה מה' יתברך ונתפשר עמו כביכול ועשה תשובה. וכשיצא קין מלפני ה' כשהוא שמח, אמר לו אדם הראשון, מה נעשה בדינך? אמר לו, עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדם הראשון מטפח על פניו ואמר, כך כוחה של תשובה ואני לא הייתי יודע! מיד פתח ואמר "מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'". ועלינו להבין את דברי המדרש, מפני מה הצטער אדם הראשון, ובמה מצא כחה של תשובה אצל קין שכל כך נתפעל מזה, ועוד מהו מה שאמר מזמור שיר ליום השבת?

וביאור הדברים, כי מבואר בש"ס (יומא פו:), מי שהוא שנקרא בעל תשובה? כגון שבא לידו דבר עברה וניצול ממנה. כלומר, שיבוא לפניו אותו מצב שנכשל בו קודם לכן, באותו מקום ובאותה השעה, וכעת הוא ימנע מן החטא, זהו בעל תשובה גמור. ואדם הראשון, מאחר ונטרד מגן עדן, ידע שלא יוכל שוב לעמוד באותו מקום באותה שעה ובאותו נסיון ממש, ולכן חשב כי ננעלו בפניו דרכי תשובה. וכשראה שקין נתפשר עם ה' יתברך ועשה תשובה, ידע כחה של תשובה, כי גם אצל קין שוב לא בא לפניו נסיון באותו מקום ובאותה שעה, כי נעשה נע ונד בארץ, ואחיו הנוסף, שת, לא נולד אלא אחר מאה ושלושים שנה במקום הבל, ומכל מקום נתקבלה תשובתו. וזהו משום שה' יתברך חנון המרבה לסלוח, כל אחד לפי כחו וגבורתו, ולא הניח אדם להשאר בחטאו כי לא יחפוץ במות המת.

ועל זה אמר אדם הראשון, מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'. וביאור הדברים, כי אמרו רבותינו במדרש (שוחר טוב תהלים צה) אלמלא שמרו בני ישראל שבת אחת מיד נגאלין, שנאמר היום אם בקולו תשמעו, ולכאורה בשמירת השבת לבד לא נכללים כל המצוות. אלא משום שבשמירת השבת מקיים המצווה בכל אבריו, ממילא מתקן בזה כל העוונות, ועל זה אמר אדם הראשון "מזמור שיר ליום השבת", "טוב להודות לה'", כלומר להודות לפניו ולשוב בתשובה.  (ביאור ענין אדה"ר על פי "פרי צדיק" פרשת וילך שבת תשובה).

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לכבוד הרב
האם מותר לגבר להעביר שיעור תורה לנשים? כ"ה אב תש"פ / 15 באוגוסט 2020

כתבתי בזה בספר אביר הרועים חלק שלישי, וזה מה שכתבתי שם:

בענין אמירת שיעורים על ידי תלמיד חכם בפני נשים, דרך כלל היתה הוראתו בזה שלא יתקיים שיעור כזה אלא באקראי, אך לא באופן קבוע. גם צִוָּה שאחר השיעור לא ישיב הרב לשאלות פרטיות מן הנשים. וכאשר נשאל לגבי רב צעיר לימים, השיב שלא יאמר שיעור כלל בפני נשים. ולמקורבו הרה"ג ר' אמיר קריספל שליט"א אמר, שהוא היה נוהג בתחילה לקחת עמו את רעייתו לשיעור, והיה מדבר אליה וכל הנשים שומעות. אך עתה, הוסיף, "אין לי יצר הרע" ולכן אני יכול לתת שיעור עבור נשים. בענין אמירת שיעורים על ידי תלמיד חכם בפני נשים, דרך כלל היתה הוראתו בזה שלא יתקיים שיעור כזה אלא באקראי, אך לא באופן קבוע. גם צִוָּה שאחר השיעור לא ישיב הרב לשאלות פרטיות מן הנשים. וכאשר נשאל לגבי רב צעיר לימים, השיב שלא יאמר שיעור כלל בפני נשים. ולמקורבו הרה"ג ר' אמיר קריספל שליט"א אמר, שהוא היה נוהג בתחילה לקחת עמו את רעייתו לשיעור, והיה מדבר אליה וכל הנשים שומעות. אך עתה, הוסיף, "אין לי יצר הרע" ולכן אני יכול לתת שיעור עבור נשים.

שלום כבוד הרב
מישעשה מוציא בסעודה ורוצה לשתות יין האם הוא מברך על היין ? ואם הוא צריך גם ברכת המזון לעשות וגם ברכה האחרונה ? כ"ד אב תש"פ / 14 באוגוסט 2020

צריך לברך בורא פרי הגפן, אבל אינו מברך ברכה אחרונה אלא ברכת המזון בלבד. שבת שלום,

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה