הלכה ליום שישי כ"ה תשרי תשפ"ו 17 באוקטובר 2025

פרשת בראשית

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר בפרשת השבוע: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ".

ידוע, שבכל מקום שמוזכר בתורה השם "אלוקים", הכוונה היא למידת הדין. ואילו כאשר מוזכר שם ה' ממש, באותיות יו"ד וה"י וי"ו וה"י, אז הכוונה היא למידת הרחמים. וכאן, בבריאת העולם, מוזכר שם "אלוקים". ומכאן אנו למדים שהעולם נברא במידת הדין.

דרשו רבותינו, (במדרש אבכיר ובפרקי דרבי אליעזר סוף פרק כב), שבשעה שעמדו דור המבול והשחיתו את דרכם, באו שני מלאכים, שמחזאי ועזאל, וטענו לפני הקדוש ברוך הוא:

ריבונו של עולם! "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ", היה לך להסתפק בעליונים, מלאכי השרת, השרפים והאופנים, ולשם מה לברוא את האדם? הנה, האדם מלא חטאים!

השיב להם הקדוש ברוך הוא: גלוי וידוע לפני, שאילו אתם הייתם שרויים בארץ, היה שולט בכם יצר הרע! אמרו לו, תן לנו רשות ונדור יחד עם הבריות, ואז תראה איך אנו מקדשים את שמך בעולם! נתן להם רשות.

כאשר ירדו, ראו את בנות האדם כי יפות הנה, עמדו וקלקלו, ולא יכלו לכבוש את יצרם.

ועל כך היה מליץ יושר, הגאון רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל, שמהטעם הזה אין המלאכים יכולים לשבת בדין בימים הנוראים ולדון את ישראל, שהרי הלכה רווחת, "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", אם כן, איך המלאכים יוכלו לדון את בני האדם? ולכן אמר דוד המלך, "מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים". וכן זכינו בסיום יום הכיפורים, בזמן תפילת הנעילה, שאז הקדוש ברוך הוא דן אותנו בכבודו ובעצמו, לחיים טובים ולשלום. 

נחזור לפרשה. שכאמור, ברא ה' את העולם במידת הדין. ומסביריםרבותינו, שבתחילה, ביקש הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במידת הדין, אולם אחר כך ראה שאין העולם יכול להתקיים בהנהגה כזו, ושיתף את מידת הרחמים, ולכן בהמשך הפרשה נאמר: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם", שאז שיתף הקדוש ברוך הוא את מידת הרחמים, ולכן נאמר "ה' אלוקים", ולא נאמר רק "אלוקים" כפי שנאמר בתחילת הפרשה.

אולם עלינו להבין, שהרי אצל הקדוש ברוך הוא, לא שייך דבר כזה, מעשה ואחריו מחשבה וחרטה, ואם כן, מה שאמרו שבתחילה חשב לברוא את העולם במידת הדין, ואחר כך שיתף את מידת הרחמים, אין הכוונה שהיה כאן שינוי בהנהגה. אלא מה שנאמר בתחילה "בראשית ברא אלוקים", הרי מיד נאמר: "את השמים", ורק אחר כך "ואת הארץ", כי את השמים, את העולמות העליונים, מקום המלאכים, ברא ה' במידת הדין, אולם לאחר מכן נאמר: "ביום ברוא ה' אלוקים", ומה ברא? "ארץ", ואחר כך "ושמים", לגבי בריאת הארץ, היה עליו לשתף את מידת הרחמים עם מידת הדין.

וכל כך למה? מפני שלגבי העולמות העליונים, שם אין מציאות של יצר הרע, אין חומריות, לכן שייך להנהיג את הכל במידת הדין, שהרי המלאכים הם "גיבורי כח עושי דברו", אולם בני האדם, שנמצאים ב"ארץ", הם הרי בעלי חומר עכור, יש להם יצר הרע, לכן הם זקוקים למידת הרחמים.

אולם עדיין ישנה מציאות של מידת הדין גם בעולם הזה. ואת מי דן ה' על פי שורת הדין ממש? את החסידים הקדושים, השרידים אשר ה' קורא, כמו רבי חנינא בן דוסא, איתם נוהג ה' במידת הדין, כמו שנאמר "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד", שמי שנמצא כביכול "מסביב" לה' יתברך, שהוא קרוב לפניו, איתו ה' מדקדק כחוט השערה, וכמה שאותם צדיקים קרובים יותר לה', ויראים יותר מה', כך ה' מדקדק איתם יותר.

ויש לדעת עד היכן הדברים מגיעים, שגילה לנו רבינו האר"י, שישנם אנשים, ואפילו צדיקים, שאפילו אחרי כמה שנים מאז שנפטרו מן העולם, שוב ושוב דנים אותם, מפני שגם כאשר אדם נמצא בגן עדן, בכל שנה דנים אותו, מפני שלפעמים יש להעלותו למדרגה גבוהה יותר. לדוגמא, אדם שפעל בעולם הזה לזכות את הרבים, או שהניח בנים צדיקים, הרי שזכויותיו מתרבות עוד ועוד, והוא עולה ממדרגה למדרגה בגן עדן, אך כאשר באים להעלותו ממדרגה למדרגה, דנים אותו שוב, ומדקדקים היטב, אם ראויים הם לאותה מדרגה, ולפעמים, יוצא אדם מגן עדן ונענש על מעשים שעד עתה לא דיקדקו איתועליהם, וכל זה מפני עומק הדין.

וכך סיפר רבינו האר"י, שהיה תלמיד חכם אחד, שדנו אותו בשמים לגן עדן, מפני שהניח הרבה תלמידים בעולם, שהיו צדיקים ועוסקים בתורה, אולם אחרי מאות שנים כאשר חזרו לדון אותו לפי מדרגתו, הענישו אותו על דיקדוק גדול, שפעם הלך ברחוב במקום שלא היה עירוב, ונכנס עפר לנעליו, והוא לא טרח להוציא את העפר והלך איתוברשות הרבים.

אף על פי שמן הדין, אין ספק שאדם זה היה פטור על מעשיו, מכמה טעמים, בכל זאת הענישוהו, לפי גודל מעשיו ומדרגתו הרוחנית.

לכן אדם צריך לדעת, שאין גבול לעומק הדין, ואין גבול למעלה שאדם יכול להגיע אליה, ועליו להזהר ולהשמר מאד, ולא לזלזל בשום ענין רוחני, שהרי בסופו של דבר, הוא עתיד לתת דין וחשבון על מעשיו. אך מי שמשתדל בכל דרכיו לעשות את רצון ה', מן השמים יעזרוהו גם כן, שלא יבוא לידי מכשול.

שבת שלום ומבורך!

8 ההלכות הפופולריות

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה


הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה

"פת הבאה בכסנין"

ברכת הפת הפת, ברכתה "המוציא לחם מן הארץ". והכוונה בזה ללחם הנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, שהם חיטה, שעורה, שבולת שועל, שיפון, וכוסמין. שכולם בכלל חיטה ושעורה. כי הכוסמין ושבולת שועל הם מינים שונים של חיטה, והשיפון הוא מין שעורה. (כמו שפירש רש"י בברכות מד.). אולם לעתים משתנה ברכת הפת, ואנ......

לקריאת ההלכה