הלכה ליום רביעי י"ז אלול תשפ"ה 10 בספטמבר 2025

ההלכה מוקדשת לזרע של קיימא לפרי בטן, לבן זכר וללידה קלה עבור

מוריה ניני ויובל ניני

הוקדש על ידי

עמית ניני

כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ

נאמר בספר נחמיה, שלאחר שבעים שנות הגלות, שגלו ישראל מארץ ישראל לבבל אחרי חורבן בית המקדש הראשון, עלו רבים מבני ישראל מבבל לארץ ישראל, לאחר שהמלך דריוש הפרסי נתן להם רשות לבנות את בית המקדש.

ובאותם זמנים, למרות שהיו צדיקים גדולים בעם ישראל, בכל זאת, מחמת הגלות והצרות הרבות שסבבו את ישראל, רבים מהם התרשלו מאד בקיום המצוות, עד שנכשלו בעבירות חמורות ביותר.

בשנה הראשונה לבואם לירושלים, ביום ראש השנה, כינס עזרא הסופר את כל העם, אנשים ונשים, לפני שער המים שהיה בירושלים, וכל העם היו עומדים, ועזרא עמד על מגדל עץ מיוחד שבנו עבור המעמד, והחל לקרוא באזני העם בתורה.

כאשר שמעו העם את דברי התורה, החלו בוכים בכי מר, כי הבינו שהם אינם מקיימים את התורה כראוי כלל וכלל, והיה הדבר הזה מאת ה' מן השמים, שישמעו העם את דברי התוכחה שבתורה, ויהיה זה עבורם כאילו נענשו בפועל, לכפר על עוונותיהם.

אולם יום ראש השנה, הוא יום טוב, ולא ראוי לבכות בו, שהרי אפילו וידוי לא אומרים ביום ראש השנה. לכן פנה עזרא הסופר את העם, ואמר להם דברי ניחומים, וכך נאמר:

"וַיֹּאמֶר לָהֶם, לְכוּ, אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים, וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם".

גם הלויים שעמדו מצידיו של עזרא, הרגיעו את העם, ואמרו להם שלא יהיו עצובים, וכמו שנאמר:

"וְהַלְוִיִּם מַחְשִׁים לְכָל הָעָם לֵאמֹר, הַסּוּ! כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ וְאַל תֵּעָצֵבוּ !וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת, וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם."

לאחר מכן היה מאורע גדול, שאולי לא היה מעולם, שכל העם, שנשאו נשים שלא עברו גיור כהלכה, מרצונם החופשי, פירקו את הנשואין שלהם עם אותן הנשים, וחזרו לעבוד את ה' בקדושה וטהרה, עם כל בית ישראל.

על כל פנים ראינו, שצוה עזרא הסופר את העם, לשלוח מנות לאותם שאין להם מה לאכול בכבוד בימי ראש השנה. שיהיה הדבר הזה להם לתועלת לזכות ביום הדין, ולחזור להיות חביבים לפני הקדוש ברוך הוא.

וכן כתבו הפוסקים, שבימים הללו, ימי חודש אלול, ובפרט בערב ראש השנה, יש להרבות כמה שניתן בצדקות, ובפרט לעמלי תורה, כי נאמר "צדקה תציל ממוות", והדרך הנכונה להנצל היא, להקדים את התשובה ואת התפילה ואת נתינת הצדקה, עוד לפני גזר הדין שיהיה בימים הבאים, ולכן יש להזדרז ולא להשאר שאננים, ולתת צדקה, כל אחד לפי מה שהוא מסוגל.

ובספר סדר היום (חודש אלול) כתב, שכבר מראש חודש אלול, יש להקדים בתפילה ותשובה וצדקה, ובפרט בערב ראש השנה ממש, שצריך כל אדם בין גדול ובין קטן לעשות בו צדקה ומשפט, וכן נהג רבינו הגאון הפרי חדש (כמו שכתב בסוף סימן תקפא).

ואמרו רבותינו (מדרש רבה פר' שופטים), גדולה צדקה, יותר מהקרבנות, שהקרבנות מכפרים בדרך כלל רק על השוגג, כלומר, על מי שחטא בטעות, ואילו הצדקה מסוגלת לכפר אפילו על המזיד.

ומרן החיד"א בהערותיו על ספר חסידים (סימן לא), הביא מה שכתב רבינו אפרים, רמז לכך שצדקה היא כמו קרבן, כי המילה "כסף" מורכבת משלוש אותיות, כף, סמך, פה. והגימטריא של שלושת האותיות הללו (כשהן מלאות, כמו שכתבנו, כף סמך פה), היא בדיוק "שה".

שאלות ותשובות על ההלכה

למה לא לומדים מהפסוקים שצריכים לשלוח משלוח מנות איש לרעהו, כמו בימי הפורים? י"ח אלול תשפ"ה / 11 בספטמבר 2025

כי לא נאמר שהוא תיקן כך לדורי דורות, כמו שנאמר במגילת אסתר, אלא רק בזמנם, שהיו הרבה אנשים שלא היה להם במה לשמוח בראש השנה, כי בדיוק באו מהגלות. תבורכו, כתיבה וחתימה טובה,

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה