הלכה ליום רביעי ג' כסלו תשפ"ה 4 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון עבור

יואב בן איילת

שיזכה בבחורה יראת השם ובעלת מידות טובות. ויזכה להקים בית נאמן בישראל בקרוב ממש. אמן.

הוקדש על ידי

בעילום שם

ילדים "מאומצים"

יתום בתוך ביתו
בגמרא במסכת סנהדרין (יט:), אמרו רבותינו, "כל המגדל יתום בתוך ביתו, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו", שכך מצאנו אצל מיכל בת שאול, שהילדים שנולדו למירב, וגודלו על ידי מיכל, נקראו "בני מיכל".

וכשם שמעלת מי שמאמץ ילד בתוך ביתו היא גדולה מאד, שנחשב כאילו הילד המאומץ הוא שלו, ועוד שיש בזה גמילות חסדים שאין לה סוף, גם הבן המאומץ, צריך לנהוג בכבוד בהוריו המאמצים, שהרי הם גידלו אותו, ואי אפשר לשער בכלל את גודל הכרת הטוב שראוי שיהיה לבן כזה כלפי הוריו המגדלים אותו.

ילד שאינו יתום ממש
וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, (בתשובה שהובאה בילקוט יוסף אבלות סימן ל אות כד), שאף על פי שרבותינו דיברו על ילד "יתום", אין הכוונה יתום ממש, שאין לו אב ואם, אלא אפילו אם הוריו חיים, כל שהם אינם מסוגלים מסיבה כל שהיא לגדלו, הרי הוא נחשב יתום.

והביא מרן זצ"ל ראיה לדבריו, מכך שגמרא במסכת מגילה (דף יג.), הוזכר ענין זה לגבי משה רבינו, שגם הוא נקרא בנה של בתיה בת פרעה, אף על פי שהוריו היו בחיים, וזאת מפני שמחמת גזירת פרעה, לא יכלו הוריו לגדלו, ובתיה היא שהצילה אותו וגידלה אותו, ולכן הוא נחשב בנה. ואם כן, הוא הדין לכל בן או בת שלא יכלו ההורים לגדלם, ואנשים אחרים גידלום, יש להם מעלה כאילו אותו ילד הוא בהם או בתם.

והוסיף מרן זצ"ל, שגם אחרי פטירת ההורים המאמצים, אחרי אריכות ימים ושנים, אם יאמר הבן המאומץ קדיש לעלוי נשמתם, יועיל להם הדבר כאילו בנם אמר קדיש.

שם המשפחה
ויש ילדים שאומצו מגיל צעיר, ואם ישנו את שם משפחתם לשם ההורים המאמצים, יגרום הדבר לקורת רוח להורים המאמצים, ובמקרה כזה, נכון הדבר מאד שאותם הילדים יקחו את שם ההורים המאמצים, כדי לכבדם, וכתב הגאון מרן החיד"א (בספר ככר לאדן מערכת גימל), ששמע מפי רבני ירושלים הזקנים, אודות הגאון רבי גבריאל איספראנסה, (שמובא כמה מקומות בדברי גדולי האחרונים), שבילדותו נשאר יתום מאב ומאם, ובאה אשה חשובה ולקחה אותו וגדלה אותו ושכרה לו מלמדים למקרא ומשנה ותלמוד, ונעשה אדם גדול. ואשה זו היה שמה "איספראנסה". ורבי גבריאל שרצה לכבדה, עשה את כינוי שם משפחתו על שמה של אותה האשה, לעשות יקר וזכר לזו שהטיבה לו כל כך. נמצא, שאותם הורים שגידלו אותך במסירות והביאו אותך לחיי העולם, ראויים הם שתוסיף את שמם ככינוי לשמך, מצד הכרת הטוב וזכרון הטובה שהטיבו לך.

שאלות ותשובות על ההלכה

בנקדישך ונעריצך יש לעורר נשים שיושבות, לעמוד? (כי הן לא אוחזות בתפילה עם הציבור) ומה לגבי ברכת כהנים כשיש כהנים? י"ח אייר תשע"ט / 23 במאי 2019

ברכת כהנים אין צורך לעורר. אבל בקדושה, בודאי שחובה לעמוד.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה