הלכה ליום שלישי י"ז סיון תשפ"ו 2 ביוני 2026

דין חזרה בשבת

"שהיה", "הטמנה", "חזרה"
בהלכות הקודמות ביארנו מתי מותר להניח תבשיל על גבי הכיריים או פלאטה חשמלית מערב שבת. וזהו שנקרא דין "שהייה", שמשהים תבשיל מערב שבת על גבי האש. אחר כך ביארנו מה דין כיסוי תבשיל בבגדים וכדומה מערב שבת, או בשבת עצמה, וזהו שנקרא דין "הטמנה".

וכעת נבא לבאר מתי מותר לחממם בשבת תבשיל שנתבשל כבר כל צרכו מערב שבת, ובשבת רוצים רק לחממו. וזהו שנקרא דין "חזרה", שמחזירים תבשיל מבושל על גבי האש בשבת.

הנחת תבשיל מבושל על גבי אש גלויה
לפני שנבאר את דרכי ההיתר לחמם מאכלים בשבת, נקדים לבאר דין שאין לו היתר לעולם. והוא, שאסור להניח תבשיל על גבי אש ממש בשבת. ואפילו אם התבשיל מבושל לגמרי, והוא יבש לגמרי, בכל זאת אסור בהחלט לחממו על גבי אש בשבת, מפני שרבותינו אסרו לעשות כן בשבת, הואיל ונראה כאילו הוא מבשל בשבת. ובלשון חז"ל "מחזי כמבשל", כלומר, נראה כמבשל בשבת.

הנחת תבשיל מבושל על גבי פלאטה חשמלית
אף על פי שאסור להחזיר תבשיל מבושל ולהניחו על גבי כיריים של אש בשבת, בכל זאת ישנם מקרים  שמותר להניח תבשיל מבושל על גבי פלאטה של שבת, מפני שאין דרך בני אדם לבשל עליה, ולכן אין כאן חשש של "מחזי כמבשל". וכן יש מקרים שמותר להחזיר את התבשיל ולחממו על גבי כיריים המכוסות בטס של מתכת או "אזבסט". ונבאר את הדברים:

"בישול אחר בישול ביבש"
כפי שביארנו כבר, אסור בהחלט לבשל על גבי פלאטה בשבת. ולכן, אסור להניח בשבת פיסת בצק, או סיר חלב, ולבשלם על גבי הפלאטה, שיש בדבר איסור גמור מן התורה. אבל דבר שנתבשל כבר, יש בידינו כלל לגביו "אין בישול לאחר בישול", כלומר, דבר שהוא כבר מבושל, אין איסור לחזור ולבשל אותו שוב על גבי הפלאטה.

ולכן מותר לחמם בשבת בורקס על גבי הפלאטה. וכן מותר לחמם אורז ושניצל וחלות וכיוצא בזה.

"בישול אחר בישול בלח"
אולם יש מאכלים, שאף על פי שהם כבר התבשלו לפני כניסת השבת, בכל זאת שייך לגביהם איסור בישול. וכלל הדברים הוא, שמאכל שהוא "לח" ונוזלי, כגון רוטב, מרק, חלב, וכיוצא בזה, יש בחימומו בשבת איסור משום בישול אחר בישול. אבל מאכל שהוא יבש, כגון בשר, דגים, פשטידה וכיוצא בזה, אין בחימומו בשבת איסור משום בישול, הואיל וכלל בידינו "אין בישול אחר בישול ביבש, ויש בישול אחר בישול בלח".  

ולכן אסור להניח בשבת על גבי הפלאטה "מרק" שהוא נוזלי. אף על פי שהמרק התבשל לגמרי לפני שבת. הואיל ובחימום דבר "לח" יש איסור בישול בשבת, כמו שכתבנו, שיש "בישול אחר בישול בלח" בשבת.

ובהלכות הבאות נבאר פרטים נוספים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אין בפלטה של שבת איסור מחזי כמבשל, אז האם מותר להחזיר על הפלטה מרק שהורדתי ממנה והנחתי אותו על הרצפה והוא עדיין בחום שהיד סולדת? ו' אלול תשע"ט / 6 בספטמבר 2019

אם הנחת על הרצפה, אין להחזירו לפלאטה.

האם יש בעיה להניח בכלי שני דבר לח? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

אם אותו דבר לח, אינו מקלי הבישול, כגון ביצה, שהיא קלה להתבשל, מותר להניחו בכלי שני. וכן אם נתבשל כבר, כגון תה מבושל, מותר לערבו בכלי שני.

שאלה לגבי מרק, האם מותר לחמם מרק בשבת על גבי פלטה שטיימר ידליק את הפלטה בשעה מסוימת? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

מותר לעשות כן, שבשעה שמניחים את המרק המבושל, הפלאטה כבוייה עדיין.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה