הלכה ליום שלישי י"ז סיון תשפ"ו 2 ביוני 2026

דין חזרה בשבת

"שהיה", "הטמנה", "חזרה"
בהלכות הקודמות ביארנו מתי מותר להניח תבשיל על גבי הכיריים או פלאטה חשמלית מערב שבת. וזהו שנקרא דין "שהייה", שמשהים תבשיל מערב שבת על גבי האש. אחר כך ביארנו מה דין כיסוי תבשיל בבגדים וכדומה מערב שבת, או בשבת עצמה, וזהו שנקרא דין "הטמנה".

וכעת נבא לבאר מתי מותר לחממם בשבת תבשיל שנתבשל כבר כל צרכו מערב שבת, ובשבת רוצים רק לחממו. וזהו שנקרא דין "חזרה", שמחזירים תבשיל מבושל על גבי האש בשבת.

הנחת תבשיל מבושל על גבי אש גלויה
לפני שנבאר את דרכי ההיתר לחמם מאכלים בשבת, נקדים לבאר דין שאין לו היתר לעולם. והוא, שאסור להניח תבשיל על גבי אש ממש בשבת. ואפילו אם התבשיל מבושל לגמרי, והוא יבש לגמרי, בכל זאת אסור בהחלט לחממו על גבי אש בשבת, מפני שרבותינו אסרו לעשות כן בשבת, הואיל ונראה כאילו הוא מבשל בשבת. ובלשון חז"ל "מחזי כמבשל", כלומר, נראה כמבשל בשבת.

הנחת תבשיל מבושל על גבי פלאטה חשמלית
אף על פי שאסור להחזיר תבשיל מבושל ולהניחו על גבי כיריים של אש בשבת, בכל זאת ישנם מקרים  שמותר להניח תבשיל מבושל על גבי פלאטה של שבת, מפני שאין דרך בני אדם לבשל עליה, ולכן אין כאן חשש של "מחזי כמבשל". וכן יש מקרים שמותר להחזיר את התבשיל ולחממו על גבי כיריים המכוסות בטס של מתכת או "אזבסט". ונבאר את הדברים:

"בישול אחר בישול ביבש"
כפי שביארנו כבר, אסור בהחלט לבשל על גבי פלאטה בשבת. ולכן, אסור להניח בשבת פיסת בצק, או סיר חלב, ולבשלם על גבי הפלאטה, שיש בדבר איסור גמור מן התורה. אבל דבר שנתבשל כבר, יש בידינו כלל לגביו "אין בישול לאחר בישול", כלומר, דבר שהוא כבר מבושל, אין איסור לחזור ולבשל אותו שוב על גבי הפלאטה.

ולכן מותר לחמם בשבת בורקס על גבי הפלאטה. וכן מותר לחמם אורז ושניצל וחלות וכיוצא בזה.

"בישול אחר בישול בלח"
אולם יש מאכלים, שאף על פי שהם כבר התבשלו לפני כניסת השבת, בכל זאת שייך לגביהם איסור בישול. וכלל הדברים הוא, שמאכל שהוא "לח" ונוזלי, כגון רוטב, מרק, חלב, וכיוצא בזה, יש בחימומו בשבת איסור משום בישול אחר בישול. אבל מאכל שהוא יבש, כגון בשר, דגים, פשטידה וכיוצא בזה, אין בחימומו בשבת איסור משום בישול, הואיל וכלל בידינו "אין בישול אחר בישול ביבש, ויש בישול אחר בישול בלח".  

ולכן אסור להניח בשבת על גבי הפלאטה "מרק" שהוא נוזלי. אף על פי שהמרק התבשל לגמרי לפני שבת. הואיל ובחימום דבר "לח" יש איסור בישול בשבת, כמו שכתבנו, שיש "בישול אחר בישול בלח" בשבת.

ובהלכות הבאות נבאר פרטים נוספים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אין בפלטה של שבת איסור מחזי כמבשל, אז האם מותר להחזיר על הפלטה מרק שהורדתי ממנה והנחתי אותו על הרצפה והוא עדיין בחום שהיד סולדת? ו' אלול תשע"ט / 6 בספטמבר 2019

אם הנחת על הרצפה, אין להחזירו לפלאטה.

האם יש בעיה להניח בכלי שני דבר לח? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

אם אותו דבר לח, אינו מקלי הבישול, כגון ביצה, שהיא קלה להתבשל, מותר להניחו בכלי שני. וכן אם נתבשל כבר, כגון תה מבושל, מותר לערבו בכלי שני.

שאלה לגבי מרק, האם מותר לחמם מרק בשבת על גבי פלטה שטיימר ידליק את הפלטה בשעה מסוימת? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

מותר לעשות כן, שבשעה שמניחים את המרק המבושל, הפלאטה כבוייה עדיין.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה