הלכה ליום שני ג' אדר תשפ"ד 12 בפברואר 2024

ההלכה מוקדשת לזכות ולשמירת

כל חיילינו היקרים

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לשלום
יתן להם כח וגבורה, ויפלו כל אויבינו תחתיהם
וישובו לבתיהם, ששים ושמחים, בריאים ושלמים
וישמור ה' את כל השבויים, יתן להם רחמים, ולא יאונה להם כל רע
ושבו בנים לגבולם, במהרה אכי"ר

הוקדש על ידי

הלכה יומית

ימלא פי תהלתך

שאלה: אם בטעות הכנסתי לפי דבר מאכל ולא בירכתי עליו, כיצד עלי לנהוג?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף נ סוף עמוד ב), אמר רב יהודה, אמר רב: שכח והכניס אוכלין (דברי מאכל) לתוך פיו, בלא ברכה, מסלקן לצד אחד ומברך. כלומר, מי שטעה והכניס לפיו דבר מאכל בלי ברכה, עליו לסלק את המאכל שיהיה בצד אחד בתוך פיו, כדי שיוכל לברך, ויברך, וימשיך לאכול.

ושם בגמרא הובאו בענין זה שלוש ברייתות (כמו משניות), שנראות כסותרות זו את זו. ושלושתן עוסקות במי שהכניס דבר מאכל לפיו ולא בירך. באחת שנינו, שעליו לבלוע את מה שהכניס בלא ברכה. בשניה שנינו, שעליו לפלוט מפיו את מה שאכל, כי אסור לאכול בלא ברכה. ובשלישית שנינו, מסלקן לצד אחד ומברך, כדברי רב יהודה. והסבירו רבותינו, שהברייתות אינן סותרות זו את זו, וכך אמרו בגמרא:

הא דתניא בולען, כלומר, מה ששנינו שבולע את המאכל, הכוונה היא במשקאות, שאי אפשר לברך כאשר המשקה בתוך פיו, לכן יבלע אותו, ואם יש לו עוד מהמשקה, יברך וימשיך לשתות. ומה ששנינו שעליו לפלוט מפיו את המאכל, הכוונה היא במקרה שהמאכל לא נמאס לאחר שיוציאו אותו, כמו לדוגמא סוכריה, שאפשר להוציאה מהפה, לברך ולחזור לאוכלה. ומה ששנינו מסלקן לצד אחד, הכוונה במיני מאכל שאי אפשר לפלוט אותם, כי הם ימאסו, ואז בלית ברירה, יש לסלקן לצד אחד ולברך.

ומדוע באמת לא נאמר שבכל דבר מאכל, יסלק אותו לצד אחד ויברך? אמרו בגמרא, מפני שנאמר "ימלא פי תהלתך", שכל הפה יהיה מלא בברכת ה', ואין זה נכון לברך כאשר יש דבר מאכל בפה, ורק כשאין ברירה, התירו לסלק את המאכל לצד אחד ולברך.

ולהלכה, פסק מרן השלחן ערוך (סימן קעב), ממש כדברי הגמרא, שמי ששכח והכניס לפיו משקאות בלא ברכה, בולען, ואינו מברך עליהם ברכה ראשונה. אולם הרמ"א כתב שיש לברך לאחר מכן על המשקה, שמאחר והוא נזכר מיד כשהוא שותה, עדיין שייך לברך על המשקה. ולכאורה כך היה נכון להורות לאשכנזים, שבדרך כלל פוסקים כדעת הרמ"א, אלא שכבר כתב המשנה ברורה בשם האחרונים, שרוב הפוסקים הסכימו לדעת מרן השלחן ערוך בזה, ולכן גם למנהג האשכנזים, מי שטעה ולא בירך על משקה, אינו יכול לברך עליו לאחר שבלע אותו.

אמנם בודאי שאם בא להמשיך לשתות עוד, יברך ברכה ראשונה, ויכוין לפטור גם את מה ששתה כבר.

ואם שכח והכניס דברי מאכל לתוך פיו, אם הוא דבר שאינו נמאס אם יפלוט אותו, אז יפלוט אותו מפיו, יברך עליו וישוב לאוכלו. ואם הוא דבר שנמאס, מסלקו לצד אחד בפיו ומברך.

ולסיכום: המכניס משקה לתוך פיו בלי ברכה, יבלע אותו, ואם בא לשתות עוד, יברך ויפטור גם את מה ששתה. ואם היה זה דבר מאכל שאפשר לפלוט אותו מהפה, יפלוט אותו ויברך עליו ויאכל אותו. ואם היה זה דבר מאכל שימאס אם יפלוט אותו, יסלק אותו לצד אחד בפיו, ויברך.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה