הלכה ליום ראשון ה' אב תשפ"ו 19 ביולי 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ירמיהו מרסל בן מרגלית ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

דין כביסה ובגדים מכובסים

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב.

מהות איסור "כיבוס"
ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו וללבשו אחרי תשעה באב. ואיסור הכיבוס הוא בין בבגד העליון ובין בבגד תחתון, וכן אסור לכבס מגבות ומפות וסדינים וכיוצא בזה. ואסור לכבס בגדי ילדים קטנים בימים אלו, ומכל מקום נוהגים להקל לכבס בגדים של תנוקות קטנים ביותר, בני שנתיים או שלוש שנים, שדרכם להתלכלך תמיד. ונכון שלא לכבס הרבה מבגדים אלו ביחד, וכן נכון שיכבסו בגדים אלו בצנעה, (דהיינו שלא בפני רבים, אלא כל אחד בביתו).

לבישת בגד מכובס
כשם שאסור לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב, (ולמנהג האשכנזים החל מראש חודש אב), כמו כן אסור ללבוש בגד מכובס. ואפילו בגד שכיבסוהו קודם שבוע שחל בו תשעה באב, אסור ללבשו בימים אלו. ובמקום שיש הכרח להחליף הבגדים בימים אלו, כגון מחמת זיעה וכדומה, יש להקל על ידי שילבש הבגד המכובס במשך כשעה בימים שלפני שבוע שחל בו תשעה באב (או לפני ראש חודש אב למנהג האשכנזים), ומכיון שכבר לבשו אז, אין עליו יותר תורת בגד מכובס, ומותר ללבשו בימים אלו. ובדרך זו יש להקל להכין אפילו הרבה בגדים לצורך ימים אלו.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאם רוצה להכין בגדים בשבת שלפני תשעה באב בדרך זו (בשבת שעברנו כבר, שאז יש בעיה הלכתית של הכנת דבר משבת ליום חול), מכל מקום רשאי לעשות כן באופן שילבש בגדים מכובסים מערב שבת, ובבוקר שלמחרת לא יחזור ללבוש בגדים אלו, אלא ילבש בגדים אחרים מכובסים, והבגדים שלבש בליל שבת יניחם למשמרת לצורך שבוע שחל בו תשעה באב, ואם יש צורך בעוד בגדים, יפשוט הבגדים שלבש בבוקר, וילך לישון מעט שינת צהריים, וכשיקום ילבש בגדים אחרים מכובסים, ובאופן כזה אין לחוש לאיסור הכנה משבת לחול, כיון שנהנה מן הבגדים ביום השבת.

בגד העשוי לספוג זיעה
ובגד העשוי לספוג זיעה, כגון לבנים, גופיות, גרביים וכדומה, מותר ללובשם מכובסים, שאין דינם כדין שאר הבגדים.

מי שלא הכין בגדים לפני שבוע שחל בו תשעה באב
נשאלנו, מה יעשה מי שמסיבה כל שהיא, שכח להכין בגדים לשבוע שחל בו תשעה באב, האם יש לו תקנה כלשהי בכדי שיותר לו ללבוש בגד מכובס? והתשובה לזה, כתב בספר לחם הפנים בשם הגאון מהר"ש מלובלין, שאם הניח את הבגד למשך איזה זמן על קרקע עולם (כלומר קרקע לא מרוצפת) מותר ללבשו בשבוע שחל בו, שאין זה בגד מכובס. וכתב מרן הרב זצ"ל, שבמקרה ששכח להכין בגדים לשבוע זה, יש לסמוך על שיטה זו להתיר לבישת בגדים באופן כזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לנקות באופן נקודתי כתם או כמה כתמים מבגד, חליפה ומגבעת ע"י שפשוף במגבת לחה לדוגמא בשבוע שחל בו ט' באב? ח' אב תשפ"ג / 26 ביולי 2023

מותר לנקות באופן נקודתי כתם בשבוע שחל בו תשעה באב. תבורכו,

לעניין גרביים וגופיות, מובא בילקוט יוסף (מועדים עמוד תקסד) שאין ללבוש גרביים מכובסים, וצריך להכין מלפני שבוע שחל בו. מובא בילקו״י קיצושו״ע עמ׳ קסג ה' אב תשפ"ג / 23 ביולי 2023

נכון. וכך היו מורים כולם. אולם לאחר מכן מרן זצ"ל דן בזה בספרו חזון עובדיה על התעניות, ושם הביא כמה אחרונים שכתבו להקל בזה, וכתב שהעיקר להלכה כדבריהם. תבורכו,

כתבתם "ובגד העשוי לספוג זיעה, כגון לבנים, גופיות, גרביים וכדומה, מותר ללובשם מכובסים, שאין דינם כדין שאר הבגדים." האמנם, מעולם לא היתירו לנו זאת?  דעת מי זאת? ואם כן, גם ביום ת"ב יהיה מותר על פי אותו הטעם? ג' אב תשפ"ג / 21 ביולי 2023

המקור הוא בחזון עובדיה תעניות, עמוד רכט. והוא זצ"ל לא היקל אלא בשבוע שחל בו, ואף על פי שלכאורה יש לומר שהוא הדין בתשעה באב עצמו, שהרי אפילו תוך שבעת ימי אבלות דעת כמה פוסקים להקל, מכל מקום כיון שהוא יום אחד, נכון להחמיר. תבורכו,

האם מותר לאשה לקפל כביסה אחר חצות היום התשעה באב? ט' אב תשפ"א / 18 ביולי 2021

אפשר להקל בזה.

האם מותר לכבס בגדי ילדים בגילאי 9-11?
ולגבי מגבות פנים ומגבות מטבח מותר לכבסם בשבוע זה? ז' אב תש"פ / 28 ביולי 2020

מוחר לכבס רק בגדי תינוקות ממש, ולא ילדים כמו שכתבת. ודין מגבות כדין בגדים. ואם אין לכם מספיק מגבות מוכנות, יש להניחם על הקרקע כמו שכתבנו. 

שלום וברכה,
רציתי לדעת מה הדין בנוגע לסדינים מכובסים כאשר יש בכך צורך (ליתר דיוק, במקרה בו אנו צריכים להפריד מיטות בשל נידה)

תודה רבה ו' אב תש"פ / 27 ביולי 2020

דינם כדין בגדים. לכן אם אין שאינם מכובסים, יניחם על גבי הקרקע כמו שכתבנו בהלכה יומית  

האם מותר לגהץ מכנסיים בשבוע שחל בו תשעה באב . מדובר שלבשתי אותו כבר בשבת ד' אב תש"פ / 25 ביולי 2020

מותר לגהץ בגד שכבר לבשת. (כן פסק מרן זצ"ל בספרו, וכן כתב בילקוט יוסף ועוד).

האם צריך להכין כיסוי ראש לפני תשעה באב או שלא ? ג' אב תש"פ / 24 ביולי 2020

כוונת השאלה בודאי לפני שבוע שחל בו. והתשובה היא שכן. גם כיסוי ראש הוא בכלל כל הבגדים.

כבוד הרב שלום וברכה, שאלה בהלכה: האם צריך להכין תחתונים לפני שבוע שחל בו תשעה באב או שיהא מותר ללובשם מכובסים בשבוע שחל בו ט' באב? ג' אב תש"פ / 24 ביולי 2020

כל בגד שהוא של זיעה, כמו לבנים, גופיות וכדומה, אין צריך להכין.

מה דין הנשים לענין בגדים מכובסים בשבוע שחל בו ?
תודה. ב' אב תש"פ / 23 ביולי 2020

דין הנשים שווה לדין האנשים בענין זה. 

האם גם בגדי ספורט נחשבים הבגד שמיועד לספוג זיעה? אם לא, אשמח להסבר גם למה לא.
תודה כבוד הרב ב' אב תש"פ / 23 ביולי 2020

 

בגד ספורט לא יכול להחשב לבגד של זיעה, כי יש בו חשיבות של בגד, ואינו דומה לבגד שלובשים תחת הבגדים, שאין בו חשיבות כל כך בפני עצמו, אלא לצורך השימוש העיקרי שו שהוא להגן על הבגדים העליונים,  

האם מותר לכבס מחצות היום בתשעה באב? ט' אב תשע"ז / 1 באוגוסט 2017

אסור לכבס עד למוצאי התענית.

בדין "בגד העשוי לספוג זיעה", אשמח שישלח אליי מקורות מפסקי מרן  הרב עובדיה יוסף זצ"ל,  איפה הרב התיר בגד זה שאין צורך להכינו מלפניי שבוע שחל בו תשעה באב? ט"ו אב תשע"ד / 11 באוגוסט 2014

מקור הדין בחזון עובדיה הלכות אבלות ח"ב עמוד רפב.

בילקוט יוסף נראה שאסור ללבוש גופיות מכובסות ושזה מותר רק אם אחד לבש אותם במשך זמן מה לפני השבוע שחל בו תשעה באב. ואתם כתבתם שהגופיות זה בסדר. כ"ד אב תשע"ג / 31 ביולי 2013

נכון הוא, שכשם שכתוב בספר ילקוט יוסף, כן גם כתבנו אנחנו לפני כמה שנים. עד שמרן רבינו שליט"א ישב על מדוכה זו, והדפיס את ספרו חזון עובדיה על הלכות אבלות, ושם פסק לענין אבל, שרשאי להחליף את הבגדים הללו כרגיל. וכדבריו כתבנו גם לענין שבוע שחל בו תשעה באב.

כתבתם ובגד העשוי לספוג זיעה, כגון לבנים, גופיות, גרביים וכדומה, מותר ללובשם מכובסים, שאין דינם כדין שאר הבגדים.
בילקוט יוסף כתוב במפורש שגם גופיות יש להכין מע"ש ולא ללבוש מכובס.
וכן ענה הרב אהרון בוטבול ביום שישי לשאלה בנושא שרק בדיעבד נתיר את זה אם שכח/נאנס  ולא לכתחילה. י"א אב תשע"ג / 18 ביולי 2013

אמנם לכתחילה, נכון להחמיר, ולהכין גם בגדים אלה. אבל מן הדין יש להקל בדבר. כמו שפסק בספר חזון עובדיה על הלכות אבלות בחלק שני (עמוד רפב), כשיש איזה צורך בדבר.

כתוב בהלכה ששלחתם במותר בגד מכובס שנועד לזיעה כגון גופיות,לבנים וגרביים,
אך בקיצור שולחן ערוך של הרב עובדיה, חלק ב ,סימן תקנא -סעיף ז 
כתוב שצריך להכין גופיות וגרביים מראש על ידי לבישתם כשעה לפני השבוע שחל בו,
אז מה נכון? י"א אב תשע"ג / 18 ביולי 2013

כן נפסק בספר ילקוט יוסף. ולאחר מכן מרן שליט"א ישב על מדוכה זו, וכתב שיש להקל למעשה בבגדים אלה, שמותר ללובשם מכובסים.

כתבתם - "ובגד העשוי לספוג זיעה, כגון לבנים, גופיות, גרביים וכדומה, מותר ללובשם מכובסים, שאין דינם כדין שאר הבגדים. "
מה המקור בבקשה? י"א אב תשע"ג / 18 ביולי 2013

חזון עובדיה על הלכות אבלות, חלק שני עמוד רפב.

רציתי להעיר בענין ההלכה, שהרב עובדיה בחזון עובדיה על ד' תעניות (עמ' רכט) כותב שבגדים תחתונים מכובסים מותר ללבוש בשבוע שחל בו ת''ב. ומביא שכן פסק הגרשז''א ויבדלח''א הרב אלישיב. אני לא מבין למה הרב כתב שזה אסור?! ז' אב תש"ע / 18 ביולי 2010

שלום רב!

מותר ללבוש בגד העשוי לזיעה, שהם הלבנים והגופיה, בימים אלה. ולא שייך בהם איסור לבישת בגדים מכובסים.

בברכה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה