הלכה ליום שני ג' אדר תשפ"ד 12 בפברואר 2024

ההלכה מוקדשת לזכות ולשמירת

כל חיילינו היקרים

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לשלום
יתן להם כח וגבורה, ויפלו כל אויבינו תחתיהם
וישובו לבתיהם, ששים ושמחים, בריאים ושלמים
וישמור ה' את כל השבויים, יתן להם רחמים, ולא יאונה להם כל רע
ושבו בנים לגבולם, במהרה אכי"ר

הוקדש על ידי

הלכה יומית

ימלא פי תהלתך

שאלה: אם בטעות הכנסתי לפי דבר מאכל ולא בירכתי עליו, כיצד עלי לנהוג?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף נ סוף עמוד ב), אמר רב יהודה, אמר רב: שכח והכניס אוכלין (דברי מאכל) לתוך פיו, בלא ברכה, מסלקן לצד אחד ומברך. כלומר, מי שטעה והכניס לפיו דבר מאכל בלי ברכה, עליו לסלק את המאכל שיהיה בצד אחד בתוך פיו, כדי שיוכל לברך, ויברך, וימשיך לאכול.

ושם בגמרא הובאו בענין זה שלוש ברייתות (כמו משניות), שנראות כסותרות זו את זו. ושלושתן עוסקות במי שהכניס דבר מאכל לפיו ולא בירך. באחת שנינו, שעליו לבלוע את מה שהכניס בלא ברכה. בשניה שנינו, שעליו לפלוט מפיו את מה שאכל, כי אסור לאכול בלא ברכה. ובשלישית שנינו, מסלקן לצד אחד ומברך, כדברי רב יהודה. והסבירו רבותינו, שהברייתות אינן סותרות זו את זו, וכך אמרו בגמרא:

הא דתניא בולען, כלומר, מה ששנינו שבולע את המאכל, הכוונה היא במשקאות, שאי אפשר לברך כאשר המשקה בתוך פיו, לכן יבלע אותו, ואם יש לו עוד מהמשקה, יברך וימשיך לשתות. ומה ששנינו שעליו לפלוט מפיו את המאכל, הכוונה היא במקרה שהמאכל לא נמאס לאחר שיוציאו אותו, כמו לדוגמא סוכריה, שאפשר להוציאה מהפה, לברך ולחזור לאוכלה. ומה ששנינו מסלקן לצד אחד, הכוונה במיני מאכל שאי אפשר לפלוט אותם, כי הם ימאסו, ואז בלית ברירה, יש לסלקן לצד אחד ולברך.

ומדוע באמת לא נאמר שבכל דבר מאכל, יסלק אותו לצד אחד ויברך? אמרו בגמרא, מפני שנאמר "ימלא פי תהלתך", שכל הפה יהיה מלא בברכת ה', ואין זה נכון לברך כאשר יש דבר מאכל בפה, ורק כשאין ברירה, התירו לסלק את המאכל לצד אחד ולברך.

ולהלכה, פסק מרן השלחן ערוך (סימן קעב), ממש כדברי הגמרא, שמי ששכח והכניס לפיו משקאות בלא ברכה, בולען, ואינו מברך עליהם ברכה ראשונה. אולם הרמ"א כתב שיש לברך לאחר מכן על המשקה, שמאחר והוא נזכר מיד כשהוא שותה, עדיין שייך לברך על המשקה. ולכאורה כך היה נכון להורות לאשכנזים, שבדרך כלל פוסקים כדעת הרמ"א, אלא שכבר כתב המשנה ברורה בשם האחרונים, שרוב הפוסקים הסכימו לדעת מרן השלחן ערוך בזה, ולכן גם למנהג האשכנזים, מי שטעה ולא בירך על משקה, אינו יכול לברך עליו לאחר שבלע אותו.

אמנם בודאי שאם בא להמשיך לשתות עוד, יברך ברכה ראשונה, ויכוין לפטור גם את מה ששתה כבר.

ואם שכח והכניס דברי מאכל לתוך פיו, אם הוא דבר שאינו נמאס אם יפלוט אותו, אז יפלוט אותו מפיו, יברך עליו וישוב לאוכלו. ואם הוא דבר שנמאס, מסלקו לצד אחד בפיו ומברך.

ולסיכום: המכניס משקה לתוך פיו בלי ברכה, יבלע אותו, ואם בא לשתות עוד, יברך ויפטור גם את מה ששתה. ואם היה זה דבר מאכל שאפשר לפלוט אותו מהפה, יפלוט אותו ויברך עליו ויאכל אותו. ואם היה זה דבר מאכל שימאס אם יפלוט אותו, יסלק אותו לצד אחד בפיו, ויברך.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה