הלכה ליום ראשון כ"ח חשון תשפ"ד 12 בנובמבר 2023

מנחה לאחר קבלת שבת

שאלה: אם כאשר הגעתי לבית הכנסת, ראיתי שהציבור כבר סיימו קבלת שבת, אך עדיין לא שקעה החמה, האם מותר לי להתפלל מנחה של יום שישי?

תשובה: ראשית נביא את עיקר דברי הפוסקים בענין זה.

מי שענה "ברוך ה' המבורך"
כתב רבינו המרדכי (פ"ב דשבת סימן רצו), שמי שהתעכב ולא התפלל מנחה של ערב שבת, עד שהתחילו הציבור בתפילת ערבית, וכשאמרו "ברכו את ה' המבורך", ענה גם הוא "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", הרי אדם כזה, אינו יכול כעת להתפלל תפילת מנחה של יום חול, שהרי קיבל עליו את השבת. ולכן עליו להתפלל פעמיים תפילת (העמידה) ערבית של שבת.

כלומר, מי שענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" של תפילת ערבית של ליל שבת, הרי קיבל עליו את קדושת השבת, והוא אינו יכול בשום אופן להתפלל תפילת מנחה של יום חול, ולכן עליו להתפלל פעמיים תפילת ערבית של שבת. שכאשר הציבור יתפללו ערבית הוא יתפלל איתם, וכשיסיים את תפילת העמידה, לאחר כמה שניות, יתפלל שוב תפילת העמידה של ערבית של ליל שבת.

ולכן, מי שהגיע לבית הכנסת, והוא לא התפלל מנחה, וראה שהשליח ציבור אומר "ברכו את ה' המבורך", הדין הוא, שלא יענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", כדי שלא יפסיד תפילת מנחה של יום שישי. אלא ישתוק, ויתפלל מיד מנחה.

וכך כתבו כמה ראשונים, ובכלל בספר האגודה (סוף פרק במה מדליקין סימן נ), בזו הלשון:

"כתבו הגדולים, מי שלא התפלל מנחה בערב שבת, ומצא שהשליח ציבור אומר "ברכו", לא יענה "ברכו" עם הקהל, כי לאחר שיענה ברכו לא יוכל להתפלל מנחה שהיא של חול, ויצטרך להתפלל פעמיים ערבית של שבת".

וככל הדברים הללו פסקו הפוסקים, וכן פסק מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה שבת (ח"א עמוד רצה).

הגיע לבית הכנסת אחרי קבלת שבת
ולענין השאלה, אם אדם הגיע לבית הכנסת, וראה שהציבור סיימו לומר "מזמור שיר ליום השבת", כלומר, קיבלו עליהם את השבת, אולם הוא, עדיין לא התפלל מנחה, הדין הוא, שהוא אינו יכול לעמוד ולהתפלל מנחה בתוך בית הכנסת, אולם הוא יכול לצאת מבית הכנסת, ולהתפלל בחוץ מנחה של יום חול.

הגיע בתחילת קבלת שבת
אם אדם הגיע לבית הכנסת כשהציבור רק התחילו בקבלת שבת, מותר לו להתחיל בתפילת מנחה, אף על פי שהוא יודע שתוך כדי התפילה שלו, הציבור יאמרו "מזמור שיר ליום השבת". (חזון עובדיה שם עמוד רחצ).

ולסיכום: מי שהגיע לבית הכנסת לאחר שהציבור אמרו "מזמור שיר ליום השבת", והוא לא התפלל מנחה, עליו לצאת מבית הכנסת ולהתפלל מנחה. ואם התחילו כבר בתפילת ערבית, והוא ענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", הדין הוא שהוא אינו יכול להתפלל מנחה, ועליו להתפלל פעמיים את תפילת העמידה של ערבית של שבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה