הלכה ליום חמישי י"א חשון תשפ"ד 26 באוקטובר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

שנפטר בי״א בחשון תש״פ והיום ארבע שנים לפטירתו.
תהי מנוחתו בגן עדן עם שאר הצדיקים והצדקניות
ולגאולה ולתשובה שלמה לכל עם ישראל אמן

הוקדש על ידי

המשפחה

סגירת גגון העגלה

שאלה: האם מותר בשבת לסגור את הגגון שמותקן על גבי עגלת תינוק?

תשובה: אחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "בונה". ובכלל מלאכת בונה, יש איסור לעשות אהל בשבת. ועשיית אהל קבוע אסורה בשבת מן התורה. ועשיית אהל ארעי, כלומר שאינו קבוע, אסורה בשבת מדרבנן, (כלומר, רבותינו גזרו שלא לעשות אפילו אהל ארעי בשבת). וכשם שאסור לעשות אהל בשבת, כמו כן אסור לסתור (להרוס) אהל בשבת.

ולפי זה נראה לכאורה, שהגגון שעושים לעגלות תינוק, כדי להגן על התינוק מפני החמה או מפני הרוח וכדומה, דינו כדין אהל ממש, ואסור לפתוח אותו בשבת, משום עשיית "אהל".

והנה בדורות הקודמים (עד לפני כשבעים שנה), נהגו היהודים הנכבדים בעיר בגדאד שבבבל (עיראק) לגדל איילים וצבאים וכדומה בחצר ביתם. ובגמרא במסכת עירובין (קב.) מובא, שהיו לו לרב הונא איילים כאלה, והיו האיילים צריכים צל למשך שעות היום, ואילו בלילה היו צריכים אויר. ולכן במשך כל ימות השבוע, היו פורסים מחצלת מעל החצר כדי להגן על האיילים מפני החמה (השמש), ואילו בלילה היו מגלגלים את המחצלת בחזרה כדי שיהיה לאיילים אויר. ושאל רב הונא את רב, האם יש אופן שיוכל להמשיך במנהגו גם ביום השבת.

והשיב לו רב, שכאשר הוא כורך (מגלגל) את המחצלת בלילה, ישאיר בסופה טפח (כשמונה סנטימטר) שאותו לא יגלול.  ולאחר מכן בבוקר, יוכל לחזור ולפתוח את המחצלת להגן על האיילים מפני החמה. (והטפח שיש להשאיר, הוא חוץ מהחלק של המחצלת שמגולגל).

ומכאן למדנו שאהל שהיה עשוי כבר מערב שבת (לפני שבת), והיה בו שיעור "טפח", מותר בשבת להוסיף על האהל ולפרוס אותו כרצונו. הואיל ותוספת אהל בשבת מותרת. וכן פסקו הפוסקים, הרמב"ם (פכ"ב מהל' שבת הלכה כז) ומרן השלחן ערוך סימן שטו סעיף ב).

ולפיכך פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שבעגלות תינוקות שיש עליהם כעין סככה הנמתחת ומתקפלת, יש לפתוח את הסככה מערב שבת בשיעור "טפח", כלומר, שיהיו שם שמונה סנטימטר מהגגון פתוחים מערב שבת, ולאחר מכן בשבת יהיה מותר לסגור את הגגון כפי שירצו, שאז יהיה זה ממש כדין תוספת אהל שמבואר בגמרא שמותר לעשותה בשבת.

ואף על פי שהגאון החזון איש (סימן נב אות ו) כתב להקל בזה לגמרי, משום שהגגון קבוע תמיד בעגלה, וממילא במקרה כזה דינו כדין דלת שפותחים וסוגרים תמיד, וכדין כסא מתקפל, שמותר לפתוח אותו בשבת. מכל מקום מאחר ורבים מאד מגדולי האחרונים חולקים על דברי החזון איש בזה, והביאו ראיות שגגון העגלה אינו דומה לכסא ולדלת, לכן להלכה נכון לעשות כמו שפסק מרן זצ"ל שיש להשאיר טפח אחד בגגון העגלה שישאר סגור (כלומר, לא מקופל) מערב שבת, ולאחר מכן בשבת יהיה מותר לפתוח אותו לגמרי. (חזון עובדיה ח"ה עמוד שב).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להרכיב לול לתינוק בשבת? ז' תמוז תשע"ח / 20 ביוני 2018

אסור להרכיב לול בשבת. ואם מדובר בלול מקופל שרק פותחים אותו, מותר

בעניין גגון עגלה כאוהל או כדלת נפתחת ונסגרת בשבת.
מחלוקת החזון איש והרב עובדיה יוסף, האם אין בזה חשש הטעיה שנכתב אצלכם שלהלכה נכון לנהוג לפי דברי הרב עובדיה יוסף ואני כאשכנזי קורא את הדברים ובשבילי מי שקובע הוא דווקא החזון איש ע"ה. ז' תמוז תשע"ח / 20 ביוני 2018

אין שייכות בענין זה בין ספרדים לאשכנזים. רק שמרן החזון איש היה אשכנזי, ומרן זצ"ל היה ספרדי. ולפעמים יש מחלוקת בהלכה ביניהם, וכל אחד מהם תופס עיקר כשיטתו בין לאשכנזים בין לספרדים. כי רק בדברים שתלויים בחילוקי מנהגים יש הבדלים בין אשכנזים לספרדים. (ואלו עיקר מחלוקות מרן והרמ"א). ובפרט שבענין זה מרן זצ"ל הוכיח שדעת כמה מגדולי הפוסקים, ספרדים ואשכנזים, שלא כדעת החזון איש בזה, ואנו רק הבאנו את סיכום הדברים שלמעשה מרן זצ"ל סבור אחרת מהחזון איש. לכן אין כאן שום הטעייה, ויש לנהוג כמו שכתבנו, בין לספרדים ובין לאשכנזים.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה