הלכה ליום שני כ"ד תשרי תשפ"ד 9 באוקטובר 2023

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת

כל הנרצחים בפרעות שביצעו צוררי נפשינו

ארץ אל תכסה דמם, וכן לרפואת הפצועים, ולזכות השבויים האומללים, ולהצלחת חיילי ישראל בכל מקום שהם, ה' יתברך יעמוד לימין צדקם, וימגר את כל אויבינו, לא יותיר בהם נשמה, המה יאבדו ואנו נעמוד לעד לעולם עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

אזעקה בזמן תפילה

כולנו המומים ומזועזעים עד דכדוכה של נפש, מהאסון הנורא שהתרגש עלינו ועל כל יושבי ארצינו הקדושה, בהתקפתם הפרועה של הערבים, אשר רצחו וטבחו ולא חמלו על עולל ועל זקן, אוי כמה גדול הכאב על השבויים האומללים, ובתוכם ילדים קטנים, נשים ונערים, אוי לנו כי פגעה בנו מידת הדין!

עלינו להבין ולהשכיל, כי אין אדם נוקף אצבע מלמטה עד שמכריזים עליו מלמעלה, והכל נעשה מאת ה' מן השמים בגזירת עליון, ועלינו ודאי לפשפש במעשינו, לכו ונשובה אל ה', כי הוא טרף וירפאנו, יך ויחבשנו, נרבה בתפילה לפני אב הרחמן היושב במרומים, מתוך שותפות אמת עם כל המצטערים בצער הגדול הזה, ובפרט האבות והאמהות אשר בניהם מצויים עתה בלב הסכנה, בעומדם להלחם כנגד האויב, שעלינו להתבונן ולחוש בדאגתם, ומתוך כך להרבות תחינה מעומק הלב לה' יתברך, שיחיש גאולה לישראל, ויצילנו מכף כל אויבינו, וישיב שלום על ישראל.

- - - - - - - - - - -

כיצד יש לנהוג כאשר בשעת תפילת העמידה נשמע קול האזעקה, האם יש להפסיק בתפילה ולהכנס למרחב מוגן, או שיש להתעלם מהאזעקה ולהמשיך להתפלל כרגיל?

נחש כרוך על עקבו
במשנה במסכת ברכות (ל:) שנינו, אדם העומד בתפילה, ונחש כרוך על עקבו (על העקב שברגלו), לא יפסיק בתפילתו. ובגמרא (לג.) אמרו, לא שנו אלא נחש, אבל עקרב פוסק. כלומר, יש חילוק בדין אם נחש כרוך על עקבו, שאז אינו פוסק בתפילה, משום שאין בזה סכנה, אבל אם רואה עקרב שבא ומתקרב אליו, חייב להפסיק מיד בתפילה, שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש, ואסור לאדם להחמיר על עצמו ולומר שבזכות התפילה לא יאונה לו כל רע, כי אין מי שיבטיח לו כזאת, ועל כן הוא מחוייב להפסיק בתפילה וללכת מאותו מקום שעומד בו. ואם לא די בכך שילך משם, צריך גם כן שיפסיק בדיבור ממש בכדי לבקש מאחרים לעזור לו, וכיוצא בזה. ומבואר בפוסקים שהוא הדין גם בנחש, שאם יש חשש סכנה, חייב להפסיק בתפילה לסלקו משם, שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש.

ומכאן אנו למדים לעניננו, שמי שעומד בתפילה ושומע קול האזעקה, חייב מיד להפסיק בתפילתו ולהכנס למרחב מוגן, מפני שאי הציות להוראות פיקוד העורף הם בגדר סכנת נפשות, ושומר נפשו חייב להשמע להוראות אלה. ואם לא די בכך שהוא עוזב את מקומו ונכנס למרחב מוגן בשתיקה, אלא הוא חייב גם לדבר בפיו בכדי לעורר את בני משפחתו  להכנס למרחב מוגן, בודאי שרשאי לדבר על מנת להנצל ולהציל אחרים מספק סכנת נפשות.

מקום מצוה
ואף שיש פוסקים הסוברים שבמקום מצוה אין אנו חוששים למיעוט רחוק, ולשיטה זו מה ששנו במשנה "שאפילו נחש כרוך על עקיבו אינו פוסק", הכוונה אפילו בנחש ארסי, שאינו פוסק בתפילה משום שהוא מיעוט שבמיעוט שנחש יכיש אדם, ובצירוף מה שהוא עומד בתפילה שהיא ענין מצוה המגן על האדם, אנו אומרים שלא יפסוק. ולפי שיטה זו אין להפסיק בתפילה מפני חשש רחוק של פקוח נפש מחמת הטילים, הואיל והמצוה של התפילה מגינה עליו שלא ינזק, מכל מקום הואיל ויש פוסקים שאף במקום מצוה חייב להפסיק מפני מיעוט שבמיעוט של פקוח נפש, ומפרשים את המשנה בנחש שאינו ארסי בכלל, (ועוד שיש לומר שהפסק בשתיקה לא חשיב הפסק), כן יש להורות, שיפסיקו בתפילה בעת שנשמעת האזעקה, הואיל וספק נפשות להקל.

מקום ששכיחות התקפות המחבלים
אולם נראה, שבמקום ששכיח שישמע קול האזעקה, נכון לקבוע לכתחילה את מקום התפילה במרחב מוגן, כל שיש אפשרות כזו, בכדי שלא יבאו למצב שבאמצע התפילה יאלצו לעזוב את המקום ולהפסיק בתפילה. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם איך יש לנהוג.

וכעת, אחר שנתבאר כי מי ששומע קול אזעקה באמצע התפילה חייב להפסיק בתפילתו, נותר לנו לבאר, איך יש לנהוג, לאחר שאדם הפסיק בתפילה מחמת האזעקה, וכעת הוא נמצא במרחב מוגן, האם הוא רשאי להמשיך התפילה ממקום שפסק, או שעליו לחזור לראש התפילה ולהתפלל שוב. וענין זה יתבאר בעזרת ה' בהלכה הבאה.

וה' יתברך יפר עצת אויבינו, חרבם תבא בלבם וקשתותם תשברנה, וירחם על הפצועים והשבויים, ישלח להם רפואה שלימה, וישיב את כל השבויים בריאים ושלימים, ירחם ה' עלינו ועל כל עמו ישראל.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה